מוזיאון הכנסת
853 subscribers
Verified ChannelAbout מוזיאון הכנסת
להורדת מדבקות גולדה לווטסאפ: https://drive.google.com/drive/folders/1bCqI45l5zYEs-o9jaGtd0-njkJ6hzGXr?usp=sharing פוסטים: https://drive.google.com/drive/folders/1YVZJNRlRCFcJhTVSYDM3zdcreV3iLSfI?usp=sharing ארגונית: https://drive.google.com/file/d/18bhg6desRfdqngiGwXfwyhtwcqmqi3qc/view?usp=sharing ברוכים הבאים לערוץ הרשמי של מוזיאון הכנסת, המקום שבו ההיסטוריה של מדינת ישראל מתעוררת לחיים! 🤩 אנו מזמינים אתכם למסע בזמן שבו תחוו את הפרלמנט הישראלי בראשיתו, ותכירו את הסיפורים מאחורי ההחלטות ששינו את פני המדינה. ⚠️ המוזיאון עדיין לא פתוח לציבור
Similar Channels
ישראל היום
יקב כביר - kabir Winery
Aliexpress
ראש מועצת קרית ארבע חברון - עדכונים שוטפים
בלינקר - חדשות ועדכונים בזמן אמת 📲
ישראל בידור
מכבי תל אביב עדכונים🏀
Job Opportunities With ProCV Solutions
Fiestalonia International festivals
מדרסה - לומדים לתקשר
דורותצ׳יק - ארוחות מהירות לילדים
ציון רבי נחמן מברסלב - הערוץ הרשמי
משרד הבריאות
הכיס החכם
עיריית קריית גת
Swipe to see more
Posts
*אתר האינטרנט החדש* של מוזיאון הכנסת עלה לאוויר 🎉 ההיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית – עכשיו בלחיצת כפתור! *>>> כנסו לגלוש: https://museum.knesset.gov.il* הגיבו באימוג'י שהכי מתאים לרגע לדעתכם 🥳
*הנשיא האחרון שנבחר לשתי קדנציות* *עזר ויצמן* - טייס קרב, מפקד חיל האוויר, שר ביטחון, חבר כנסת ואחיינו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן – *נבחר לנשיא השביעי של מדינת ישראל לפני 32 שנה*. ויצמן החל את דרכו הפוליטית בתנועת החרות ובליכוד, ושימש כשר הביטחון בממשלת בגין, שם היה שותף מרכזי בהובלת הסכמי השלום עם מצרים. עם השנים עבר מהימין למרכז ולשמאל, וב-1993 נבחר לנשיא כמועמד מטעם מפלגת העבודה, ברוב של 66 קולות מול 53, כשהוא גובר על מועמד הליכוד, דב שילנסקי. בתום חמש שנים לכהונתו, *במרץ 1998, התמודד הנשיא ויצמן לקדנציה שנייה* ונבחר ברוב גדול. זמן לא רב *לאחר מכן שונה החוק ונקבע שנשיא המדינה יכהן מעתה קדנציה אחת בת שבע שנים*. ---------------- בתמונה: נשיא המדינה הנבחר עזר ויצמן בעת השבעתו במליאת הכנסת, 1993 | צילום: יעקב סער, לע"מ
*אירוויזיון – מופע לכל אירופה, אבל לא לכל ישראל?* מסע קצר אל תוך הסערה הציבורית שנוצרה כאן לפני 46 שנה, בפעם הראשונה שאירחנו את המופע הנוצץ בעולם. 31 במרץ 1979, ירושלים. ההכנות בעיצומן. האולם בבנייני האומה מתמלא בציוד צילום, נציגים זרים, אנשי תקשורת – ואפס אזרחים מן השורה. האירוויזיון הראשון שנערך בישראל אמור להיות חגיגה בינלאומית, אבל מתברר שהוא לא ממש היה חגיגה מקומית. ❓ לקראת התחרות, פונים רבים מאזרחי ישראל אל חברי הכנסת שמפנים שאילתות בדיונים של מליאת הכנסת בנוגע למכירת כרטיסים - מי החליט למי מגיע להיכנס למופע הנוצץ? ולמה לא מוכרים כרטיסים לציבור? ❗ התשובות שמתקבלות - הכרטיסים לא מוצעים למכירה כלל, אלא מחולקים לפי "גושים": חברי משלחות, מוזמנים מהרשות, עיתונאים, שגרירים, עובדי צים, מכס, משרד התקשורת והוועד המנהל. והציבור שמימן את החגיגה? מחוץ לתמונה. בעוד יומיים ישראל שוב תשתתף באירוויזיון אלא שהפעם גם הציבור יכול להשתתף. *בהצלחה ליובל רפאל! – מאחלים לך תחרות מוצלחת לפחות כמו ב-1978* ------------------------- בתמונה: להקת הזמר "חלב ודבש" עם הסולנית גלי עטרי, בהופעה בתחרות האירוויזיון, שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים, 1979 | 📸: משה מילר, לע"מ
*"אלף שנות היסטוריה כורכות את תולדות שתי אומותינו": נשיא פולין ולנסה נואם בכנסת* *ב-20 במאי 1991*, רגע בלתי נשכח התרחש באולם המליאה של הכנסת. *נשיא פולין, לך ולנסה* – מנהיג 'סולידריות', חשמלאי שהפך לסמל של מאבק לחירות – *עמד מול חברי הכנסת, במליאה בגבעת-רם בירושלים, ונשא נאום* שקט אבל חזק, טעון בהיסטוריה. במילים פשוטות אך נוגעות, הוא הודה באי-הצדק ההיסטורי ובשבר הגדול שנוצר בין העם הפולני לעם היהודי - *"היו בקרבנו גם עושי רעה, אני מבקש מכם סליחה".* "אני יודע מהי מדינת ישראל עבור היהודים ועבור הישראלים... כאן, על אדמה זו, כרת האל את הברית עם עמו הנבחר... העם היהודי שרד, שרד במצבים הגרועים ביותר. הצלחתם לשמור על זהותכם בזכות האמונה. שבתם לארץ האבות. זהו מבצע אדיר וחסר תקדים, בקנה-מידה עולמי". *ולנסה הביט בעם ששרד את השואה, שהקים מדינה, ואמר לו: יש בכם משהו שאומה כמו שלנו יכולה לשאוף אליו.* הרגע הזה לא היה רק פוליטי – הוא היה אנושי. ------------------------------- בתמונה: מליאת הכנסת בזמן נאומו של נשיא פולין, לך ולנסה | 📸: סער יעקב, לע"מ
*מעטים יודעים – כך התקבלה ההחלטה לשחרר את ירושלים.* ביום שני, כ"ו באייר תשכ"ז – 5 ביוני 1967 – בתחילתה של מלחמת ששת הימים, בזמן שירדן החלה להפגיז את ירושלים המערבית, הוזעקו ראש הממשלה לוי אשכול וחברי הממשלה מהחדר הגדול אל חדר קטן ונחבא בקומה השנייה של הכנסת. שם, בלי טקסים ונאומים מיותרים – התקבלה ההחלטה ששינתה את ההיסטוריה: להורות לצה"ל לשחרר את ירושלים העתיקה, הכותל והר הבית. 13 שנים אחר כך, ביולי 1980, קבעה הכנסת ברוב קולות את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. חוק שמבטיח את שלמותה ואחדותה של הבירה, וקובע שירושלים תהיה מושבם של נשיא המדינה, הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. במעמד ההצבעה, אמר ח"כ דוד גלס שכיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט: "ביראת קודש ורוממות הרוח... הלב נמשך לנצל הזדמנות זו להשמעת שיר תהילה לירושלים – לאתרים, לסמלים, לקדושה, לנופים הקסומים, לאנשים, לאוויר הפסגות, להיסטוריה ולהווה, לעבר ולנצח, על ירושלים של מעלה ושל מטה..." *יום ירושלים שמח!* 💙
*מה עדיף - שבועות של פעם או של היום?* איך חגגתם את חג השבועות - עם טנא מקש וזר פרחים או סל קניות מלא גבינות במבצע? ידעתם שפעם *חג השבועות היה אירוע לאומי של ממש.* *בשנות ה-*50, למשל, הכתבות בעיתונים סיקרו *טקסים בקיבוצים, תפילות ותיקונים ליליים ואפילו נשפים עירוניים.* כן — היה דבר כזה "נשף שבועות". • *בכתבה מ-1953* סופר שאלפי *תיירים ועולי רגל* הגיעו לעיר הקודש לחגיגות. • שוועדת הר ציון שלחה *ירק חי מירושלים* לבתי כנסת בכל הארץ, שיוכלו להתקשט כראוי. (מסתבר שהייתה ועדה כזו). • *שנשיא המדינה* יצחק בן-צבי אירח 80 איש למסיבת חג בביתו. • שבתל-אביב *בתי הכנסת התקשטו* בפרחים ובתפילות. • ושבאילת נערך בבוקר *טקס ביכורים בגן ילדים, ובערב נשף לחיילים*. -------------- בתמונה: תלמידת בית הספר ע"ש אוסישקין נושאת סלסלה, בחג השבועות, כפר סבא. 1951 | צילום: דניאל קפלן, לע"מ
