האיש ידוע לפרטיו. הכל צפוי. שהותו באמריקה תתארך. יהיו גם ענינים אישיים. הוויה גריאטרית. ביבה מתלבטת. אין לדאבונה, דמי שתיקה לזכרונות של מת. אוריך מסתבך. שרוליק מסתתר. יקראו לה לחקירה? לא יקראו לה? משהו בה זועם תמיד. אכזבות וניסיונות הזעיפו את אישיותה. העלבון הוא הר געש. היא כנראה תשוב. בודדים בשקיעתם. הילדים רחוקים. העבדים מסתודדים. מתקפת המלקחיים על הדמוקרטיה מקרטעת. לוזר אובססיבי על המשפט. וההוא שמאמין בישועות מצרופי אותיות על התקשורת. קיוו לענבים ויוצא להם באושים. אין חוק השתמטות. ויש את ויטקוף. האיש נחוש. תקוות השפיות. מוטב ריאליסט מאשר תיאורטיקן. פרגמטיות על אדיקות. אימת השלב השני נוכחת. באין פילדלפי, יגיע הגירוש.. או קצת גירוש. סמלי, משהו... להרגיע הקנאים. הם לא ירגעו. האיש ידוע לפרטיו. גם למשיחיו. הנכלוליות כבושה בגינוניו. מתקרבים לסוף. ארוך מששיערנו... יהיו עוד מהמורות. זו מלחמת חייו. גם האביב לא מגיע ביום אחד. למלא הרחובות. המחאה מנחמת את חסרי הישע. להשמיע קול עבורם פן יתחרטו הרחמים ויפסחו עליהם. להתמקד בו. בהתמדה וללא מורא. עזה 35 כולנו. גם כלה מחופתה. למען הילדים. 30 ינואר (דוד מידן)