*כוח, כוח, ועוד קצת כוח* / בן יעקב סבו (לתגובות: 050-6459849) לקריאת המאמר באתר: www.solelim-derech.co.il להצטרפות לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/E11YMen2yMz3Tj6mt8885c *א. משקיעים פיננסיים רציניים יודעים שני כללים חשובים:* בטווח הארוך, בסבלנות, המציאות מתקדמת לטובה. זמני התחתית של משבר הם זמנים מהם אפשר רק לעלות, ובגדול. על פניו נראה שארה"ב, שהגיעה כמעט לתחתית הבאר, מתחילה להתאושש. ארה"ב היא בוגרת שנים של פרוגרס מטורף, ניתוחי ילדים וביטול ההבדלים בין המינים, גישה כנועה אל מול מדינות רשע, כמעט מלחמת אזרחים שהתבטאה באנרכיית שמאל ברחובות של שריפת וניפוץ כל הבא ליד, ניסיון לרצח נבחר הציבור המיועד, בירוקרטיה מתוחכמת של פקידות שלקחה את העם בני ערובה והחלה לשלוט בכל פן של חייהם מחוץ ליכולת הבחירה שלהם במערכת הפוליטית, ועוד. בתקופה האחרונה ההתעוררות מתחילה לצמוח. הציבור האמריקאי בחר בנציגים שביטלו כל אפשרות לכפות פירוק זהויות בין המינים, הציבו אולטימטומים לצירי הרשע האיסלאמים בלי טשטוש פוסטמודרני בין 'טרוריסטים' לבין 'חפים מפשע', החליטו לבזר את משרד החינוך הבירוקרטי ולהחזיר את הבחירה להורים, החליטו לבצע רפורמה משפטית והחליטו על מלחמה בדיפ-סטייט על ידי השבה של הריבונות לידי העם. ציטוט אחד מיני רבים שנאמרו, זה ספציפית מהיממה האחרונה, על ידי אילון מאסק, היזם והממציא העשיר בעולם ומי שטראמפ מינה כראש המחלקה להתייעלות: "אם הבירוקרטיה היא זו ששולטת - אז איזו משמעות יש בכלל לדמוקרטיה? אם העם לא יכול להצביע ולראות את רצונו מתממש דרך הנציגים שבחר - אז אנחנו לא חיים בדמוקרטיה, אלא בבירוקרטיה. יש לנו רשות רביעית לא-חוקתית שיש לה יותר כוח מלנציגי ציבור. זה משהו שחייבים לתקן". האם אמריקה תחזיק מעמד ככה לאורך זמן? אני לא בטוח. אצל אומות העולם ישנן תנועות מטוטלת לפה ולשם. מה שיהיה יציב בעולם הוא מה שאנחנו, עם ישראל, שכל אומות העולם נושאות אלינו עיניים כבר שלושת אלפים שנה, נחליט לעשות. ובכל זאת יש לנו הרבה מה ללמוד - נראה שבאמריקה התעורר רצון אדיר לתקן את חורבן השמאל. בבת אחת נציגי עמם מדברים בבהירות ובעמקות על תיקון כל הנושאים שאנחנו, חברי הקבוצה, מדברים עליהם פה בין היתר. מדהים לראות איך בהירות תודעתית של עם יוצרת מציאות. אמריקה חטפה חזק עד שהגיע למצב כזה שהתעורר הרצון הכל-כך עמוק לתיקון. *עלינו לשאת תפילה שנהיה אנחנו מעוררים את המציאות ולא המציאות מעוררת אותנו.* *ב. איך יכול להיות שהבעיות שלנו ושלהם כל כך מקבילות?* בואו רגע ננתח כמה מהאירועים של הזמן האחרון אצלנו: השבוע הוכרז שאם אנשי חמאס לא ישחררו את כל החטופים עד שבת, הם יחטפו כמו שלא חטפו מעולם. לכאורה זה בדיוק הדבר אליו חיכו בשמאל על נציגיו, על מטה החטופים שלו ועל שורפי הרחובות - "את כולם עכשיו!", הרי רק אחרי שחרורם 'נוכל להתחיל בתהליך הריפוי' (כי כידוע, לפני החטופים הם לא ניסו לשרוף את הרחובות בלי סיבה). התגובה של השמאל היתה מדהימה ומכוננת. 'חטופים - רק בהסכם!' 'לא לטרנספר! כן לעסקה!' 'יוצאים לשרוף את הרחובות! מוצ"ש! בואו!' אפילו ראש אמ"ן הנוכחי, מהאשמים הישירים לכך שצה"ל הגדול לא הגיב בשעת מעשה לטבח ושהתקדם בתפקיד כי הוא משמנה וסלתה של ההגמוניה, דאג להוציא הודעה לתקשורת נגד טראמפ, בניגוד גמור לסמכותו. *איך אפשר להבין את זה??* *ג. בעודנו עוסקים בסוגיות ציבוריות בהן מונח על הכף ההווה של כלל ישראל,* צריך לחדד מספר דברים: מה באמת מעניין את השמאל? למה כל כך חשוב להם שתהיה ועדת חקירה אותה ינהל דווקא יצחק עמית, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אדם שידוע בפסיקותיו הרדיקליות להגנת האויב? הרי מה יכולות להיות המסקנות ממה שקרה לנו בשמחת תורה? קראתי בחיי אינספור ספרי היסטוריה, בדגש על היסטוריה צבאית, במיוחד בהיבט של תחבולות ומתקפות פתע. חקרתי פילוסופית את תחום ההכרה, הקונספציה, עיקרון ההפרכה, פרדיגמת החשיבה של תומס קון, ופסיכולוגית את התופעה של סגירות קוגניטיבית. הקדשתי את מיטב עיתותיי ושנותיי לשירות הצבאי. במלחמות עצימות ובזמני 'רגיעה'. אני מכיר איך צה"ל מתנהל כשיש חשש דורבן שמתקרב לגדר או כשמצלמת תצפית אחת מתוך עשר נכנסה לשעה של תקלה. לששת אלפים עזתים עם מקל הליכה שמחסלים חיילי גולני במיטה וחוטפים את בנותינו יש רק הסבר אחד - ריקבון עמוק מאי-פעם בהיסטוריה העולמית, בשורות בכירי צה"ל ושב"כ, ואצל משפטני המדינה. כל יהודי פשוט יודע להגיד פי אלף יותר טוב מכל הפרופסורים של השמאל ביחד מה קרה שם, ואיך לא ניתן לזה לקרות שוב. ואת זה בדיוק השמאל מנסה לטשטש, עם גושפנקה רשמית של יצחק עמית, ב'ועדת חתירה' שהוא מנסה להרים נגד עם ישראל. למה? כי אז השמאל יאבד את כוחו. *ואת השמאל מעניינים בעיקר שלושה דברים - כוח, כוח וכוח.* *ד. אנחנו צריכים לזכור שוב - בטווח הארוך אי אפשר לנצח את הטוב!* ובטווח הקצר אנחנו צריכים להיות בבהירות מוסרית ותודעתית - לא מוסחי דעת. מגמת השמאל היא לנכס עוד ועוד כוח וסמכות. באמריקה לעומת זאת הממשל דווקא מחליש את הכוח שלו עצמו, של המדינה, בכך שהוא מפטר עשרות אלפים מפקידיה - זאת מכיוון שהוא נמצא עמוק במהלך גדול של השבת הריבונות לעם. המדינה *שלנו* לא שייכת ליצחק עמית, לא לשקמה ברסלר ולא לאהוד ברק. המדינה הזאת שייכת אך ורק לעם ישראל והוא שיקבע את עתידה. רק עם ישראל יקבע איך מכניעים אויבים. לא משפטנים ואלופים מרדניים. רק משפחות ישראל יחליטו מה התוכן שיעניקו המורים לילדיהן. *כשיהיה ברור לנו שאנחנו לא נתינים של הגמוניה זרה שצריכים להתנצל על זהותינו בפניה בוקר וערב - נשיב את הריבונות גם פה אלינו.* *ט"ו בשבט,* ראש השנה לאילנות, נחגג עוד לפני שרוב האילנות מעלים עלים או פירות הנראים לעין. מדוע? לא היה עדיף לקובעו בתאריך בעוד כחודש? לשאלה זו עונה לנו רש"י ש"עלה השרף באילנות". את השרף לא רואים. בט"ו בשבט אנו חוגגים על השרף, על כוח החיות הפנימית של האילן שעוד רגע עומד לבקוע ולפרוץ. ככה כוח העם הזה הולך לבקוע. רק צריך לסלול לו את הדרך, לסקל את האבנים. בע"ה. *חג שמח!* *'סוללים דרך'*