*סיכום 500 ימים בשבי* / אודי בן חמו (לתגובות: 052-9241103) למאמרים נוספים: www.solelim-derech.co.il להצטרפות לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/E11YMen2yMz3Tj6mt8885c משל "העוורים והפיל" הידוע מתאר קבוצה של עיוורים הממששים פיל ונדרשים לחשוף יחד במה מדובר. כל אחד ממשש חלק בודד מגופו של הפיל (זנב, רגל, אוזן, חדק, בטן וחִטִּים). כל אחד נחשף לתכונות אחרות, והם לא מצליחים להגיע להבנה ולהסכמה שמדובר בפיל. *מוסר ההשכל הוא שתהליך בירור המציאות נדרש להתבצע תוך קבלה וניתוח מצד השקפות שונות.* (ויקיפדיה). כעת חשבו, אם מי שמעצב עבורכם את התודעה במגוון נושאים, באמת מבטא עולם רעיוני מגוון ופתוח. עם ישראל בשבי. לא רק החטופים נאנקים בשבי, אלא עם ישראל כולו, הנמצא תחת *מתקפה תודעתית מתואמת חסרת תקדים זה שנים רבות.* העובדה שעם ישראל שומר עדיין על זהותו ועצמיותו היא נס ממש; אך לא מעט נופלים יש לצערנו במאבק הזה. *עיקר התרמית הצינית היא ניצול המציאות המורכבת לצורך הפניית זעם כלפי הממשלה.* שום אחריות לאומית כוללת. לכן מעולם לא הושמעה שום הודיה על מאמצי הממשלה גם כשביצעה צעדים ברוח מטה החטופים. כלום. *אז איך זה עובד? כך פועלת המכונה:* ——————————————— א. ראשית - *הצפה אינסופית* שאינה משאירה פינה אחת ריקה במרחב הציבורי. הכל מוצף באותם סמלים, אותם מסרים ואותה שפה. הכל! וכל הנחלים זורמים לים. לעבר העסקה כמובן. בה' הידיעה, העסקה שתעצור את המלחמה ותימנע ניצחון. אה, וגם תפיל את הממשלה. ב. *דחיקת האפשרויות האחרות לתחום הבלתי לגיטימי.* יש רק תפיסה אחת; ומי שסובר אחרת הוא רשע ואכזר. אם ראש הממשלה או מישהו מטעמו מקשיח עמדות מתוך מבט אחראי - הוא מוצג כמי שפועל *"ממניעים זרים לשמירת כסאו".* וכשנתניהו מקדם עסקה אז המסר הוא: "מדוע הוא דחה את העסקה מלפני חודשיים?". אולי תחליטו? ג. *התמקדות בפנים פרטיות בודדות ב'זום אין' ולא בסיפור הכללי האמורפי המופשט.* כך, אגב, גם פועלת מערכת ההסברה העוסקת בזיכרון השואה. התמקדות בסיפורים בודדים בהם ניתן לגעת בלבד ואיבוד החשבון הכולל. ד. *שימוש במסרים וסמלים יהודיים* כמו פסוקים שמשמעותם עוותה, צום וכד', כדי להטות ציבור רחב לעבר עסקה כמובן. "פדיון שבויים = ניצחון במלחמה". לא נכון. ה. *לכל גיל יותאם המסר הנכון.* לגיל הרך ולגיל המבוגר. תוכנית כבקשתך ממש. כל אחד יקבל את המסר המתאים לו: ציור, הצגה או יצירה לגיל הרך, או פאנל אקדמי בנושא 'החוזה שהופר ואחריות המדינה על אזרחיה' לגימלאים. ו. *"תחזירו אותם".* למי מכוונת האמירה הזו? לחמאס? לקהילה הבינלאומית? ברור שהמסר המאיים הזה, הכמעט עברייני, מופנה כלפי הממשלה וקובע שהיא זו שאשמה במצב, ואם רק היתה רוצה בכך, מיד היו כולם משתחררים. *זהו המסר החורז את כל הקמפיין* ולכן מייצגי מחאת קפלן השתלטו על הסגנון של המחאה. יש שיטענו שעשו זאת מהרגע הראשון. לכאורה כמובן. ז. *בלימת כל אפשרות לבקר אמירות או פעולות שנויות במחלוקת של משפחות חטופים.* כמובן רק מסוג מאוד מסוים. כך, למשל, מקבלת אמו של חטוף מסוים במה חסרת כל פרופורציה ותמיכה מ'הקרן לישראל חדשה', כי מסריה בוטים ללא שום איזון, ותמיכה על כך שלמעשה בצעדים אלו היא גורמת לחמאס להחזיק בבנה כקלף מיקוח ליעד המרכזי שלהם - הפסקת המלחמה ופירוק הממשלה. ציניות אכזרית. ח. *העלמת היעד הסופי של הקמפיין* כדי למשוך דתיים, אנשי ימין, רבנים ועוד, 'רק כדי להביע סולידריות, לא מעבר לזה'. ויש המשתפים פעולה עם זאת, תוך הפגנת רגשי נחיתות, כדי להוכיח שהחטופים באמת מעניינים אותם. למרות כל תפילותיהם ומאמצם הכן לשחרורם. כך משקל הרגש רק גובר והשכל איננו. בסוף שיתוף הפעולה הזה תגיע כמובן מחאה והפתעה לנוכח המחיר היקר שהממשלה נדחפת לשלם על עסקה רעה. ט. *מעצבי התודעה.* העולם האקדמי, התרבות, התקשורת, מכוני המחקר, ארגוני עובדים פוליטיים - כולם מדבררים את המסרים הללו. רק את אלו בלבד. מישהו שמע על עצרת בהשתתפות זמרים מפורסמים למען הניצחון? לא במתנ"ס שכונתי בפריפריה. בקיסריה. י. *התשה.* רבים בציבור כבר חשים 'יאללה, רק סיימו את זה וזהו', ובכך מבטאים את עייפותם מהמאבק הציבורי. אבל... לאחר 500 יום חשוב גם לזכור את החשבון הכולל. את המחיר היקר, את צוואת הנופלים הגיבורים, את המשפחות השכולות, את אזרחי ישראל החושבים אחרת ואת נבחרי הציבור הזקוקים לתמיכה בעד נקיטת צעדים לא קלים. *המאבק הזה הוא על חרותה, חוסנה ודמותה של המדינה.* לא פחות. וראוי לקחת בו חלק בנחישות וברגישות. *'סוללים דרך'*