‏השתיקה שהשתררה השבוע באולפני התקשורת נוכח ה"פעימה" האחרונה של שחרור המחבלים - כינוי מכובס ועדין למשלוח כוח האדם הרענן והאיכותי שנשלח היישר לשורות הפיקוד של ארגוני הטרור, הייתה מחפירה במיוחד. אם בימיה הראשונים של העסקה עוד זכינו גם לדיווחים במהדורות החדשות שעסקו במחיר הדמים הכבד ובזהותם של המרצחים הכבדים ששוחררו לחופשי, השבוע היה נראה שאפילו מעט הסיקור הזה נדחק כליל מהשיח לטובת הקמפיין הרגשי והמופקר שהוקיע בבריונות כל מי שביקש לדון בכך ברצינות ובכובד ראש. אני לא מדבר בכלל על תקשורת השמאל שמכונה בטעות "תקשורת המיינסטרים", מהם כבר מזמן אין לי ציפיות. אבל גם תקשורת הימין כמעט שלא פצתה את פיה בנושא במוצאי השבת האחרונה, שעה שעשרות רבי מרצחים חגגו את שחרורם לקול תרועות ההמונים. זו שעתה הגדולה של תקשורת הימין להציב סדר יום חלופי - לאומי ואחראי, ולהפגין עמוד שדרה כנגד הקמפיינים משמאל שמחריפים מרגע לרגע ומאיימים עלינו לכלותינו. תמכנו בכם לאורך השנים, צפינו בכם מבחירה גם אם האתר או הערוץ היו פחות מקצועיים ומעודכנים, כעת הגיע הזמן שתוכיחו שאתם אכן ראויים לתפקיד. אם לא לעת הזאת הגעתם למלכות - אז מתי? טורי השבוע בעולם קטן.