*שיר סיגל, בתו של קית׳ סיגל:* אבא שלי מספר שהוא הוחזק בשבי בתנאים לא אנושיים. על ידי מחבלים אכזריים שהתעללו בו נפשית, פיזית ורגשית. אבא שלי בקושי ראה אור יום, הוא הורעב לתקופות ממושכות, וירד באופן קיצוני במשקל. הוא מספר על כך ששהה בתנאי בידוד קשים ולעיתים איבד תקווה שיחזור אי פעם הביתה. הוא חי בידיעה שכל רגע יכול להיות האחרון בחייו. אבא שלי עבר גיהנום שאף אחד מאיתנו לא יוכל להבין לעולם. במעט הפעמים כשנחשף לתקשורת בשבי הוא מספר שהתחזק כשראה את עם ישראל ואת חיילי צבא ההגנה לישראל נלחמים כדי שהוא יחזור הביתה. ולעומת זאת נחלש ונשבר כשראה את הפילוג, האלימות וההסתה שיש כאן בנינו. אחת השאלות הראשונות שאבא שלי שאל אחרי שהגיע אלינו הייתה: ״מה אני יכול לעשות כדי לעזור להחזיר את כולם הביתה?״