גם אם אנחנו אנשים מאוד אותנטיים, בסוף אנחנו חיים בחברה שיש בה מוסכמות חברתיות ונהוג לשמור על תדמית מסוימת. *זוגיות היא ה-מקום שבו אנחנו יכולים להסיר את המסכות ולהביא את עצמנו מאה אחוז בחופשיות*, את הרגשות, הרעיונות המוזרים, הפחדים, הפגמים, המיניות. ה-כ-ל. אבל בשביל שזה יוכל להתרחש, אנחנו צריכים להרגיש בטוחים שלא שופטים אותנו, *אחרת הזוגיות עלולה להפוך מהקשר הכי מרפא, לקשר הכי מייסר* שגורם לנו לעבוד הכי קשה כדי להרשים ולרצות. *לכן מצרף שתי שאלות למחשבה:* איזה קסם ייווצר בזוגיות שלי אם אאפשר לבן/בת הזוג להיות מי שהם, בלי חשש להישפט? "איזו רמת אינטימיות נוכל לחוות אם ניצור בנינו מרחב שבו שנינו חופשיים להיות אמיתיים לגמרי?" ואיזו אנרגיה עליי להביא כדי ליצור את המרחב הזה?