*מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד):* *חידוש המלחמה בעזה, מעבר לפשע הפקרת החטופים, יגרום להחמרה משמעותית של המשבר הכלכלי.* הצעת תקציב המדינה לשנת 2025, עם שיעור הגירעון של 4.9% (כולל יישום המלצות ועדת נגל לגבי תקציב הביטחון), בנויה על בסיס הנחת סיום השלב העצים של הלחימה. חידוש הלחימה העצימה בעזה, בשילוב עם קידום חוק ההשתמטות, יחייב גיוס רחב של המילואים, בעלות של עשרות מיליארדי ש"ח למשק - עלויות ישירות ואובדן תוצר. הגירעון ייזנק ל-6.5%-7% לפחות, שנה שניה ברציפות. האוצר ייאלץ לבצע קיצוץ רוחבי משמעותי במשרדים החברתיים, מה שיפגע ביכולת הממשלה להעניק שירותים לאזרחים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, וכן לקדם פרויקטים בתשתיות התחבורה והאנרגיה. החוב הלאומי עלול להגיע ל-1.4 טריליון ש"ח. יחס חוב-תוצר, בניגוד לתחזיות האוצר ובנק ישראל, עלול לזנק ל-75%, הכי גבוה מאז המשבר העולמי של 2008-2009. לשם ההשוואה - נתניהו וסמוטריץ' קיבלו ממשלת השינוי בשנת 2022 עודף תקציבי ויחס חוב-תוצר בסך 59.9% בלבד. לאחר הצמיחה השלילית לנפש, שנרשמה ב-2024, ובניגוד לתחזית הצמיחה של 4.3% לשנת 2025, הצמיחה בפועל, במקרה של חידוש המלחמה, תיחתך ל-1.5-2% ככל היותר. המשמעות - המשך הירידה ברמת החיים, שחיקת מעמד הביניים והעמקת תופעת ההגירה השלילית. נוסף על כך, היכולת שלנו ליישם את מסקנות ועדת נגל, להגדיל את תקציב הביטחון ולעמוד באתגרים הביטחוניים המורכבים שעומדים בפנינו (בראשם - הגרעין האיראני) תלויה במידה רבה בשיעור הצמיחה במשק. במקרה של צמיחה נמוכה או שלילית, הממשלה תצטרך בוודאות להעלות מיסים הן בשנת 2026 והן בשנת 2027. על כן, לסיכול המעבר לשלב ב' של עסקת החטופים ולחידוש הלחימה העצימה בעזה ישנן השלכות חמורות לכלכלה ולרמת החיים של אזרחי ישראל. שר האוצר סמוטריץ', שהצביע נגד השבת החטופים וממשיך לפעול במטרה לסכל את השלמת העסקה - מחריב גם את העתיד הכלכלי של ישראל. השלמת העסקה, סיום המלחמה בעזה ונורמליזציה אזורית - זה האינטרס הישראלי האמיתי. ביטחוני, גאו-פוליטי וגם כלכלי.