"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחׇפְשִׁי חִנָּם". רגע אחרי מתן תורה, נותן הקב"ה למשה את המצוות הראשונות שילמדו בני ישראל. אבל עם מה מתחילים? דווקא עם עניינים שבין אדם לחברו. כי אמנם עיקר העיקרים הוא עבודת ה', אבל הבסיס לכך הוא חברה מתוקנת שאנשיה יודעים לחיות זה עם זה בשלום ובאחווה. והבסיס של חברה מתוקנת הוא המוסר היהודי – הדאגה לחלשים והשמירה על זכויותיהם של אלו שאין להם כוח לדרוש אותן בעצמם. העבד העברי המדובר אינו טלית שכולה תכלת. בדרך כלל מדובר באדם שמעד וגנב והוא נמכר על מנת לשלם את חובו, אך התורה, בהכירה את נפשו של האדם, מתחילה דווקא ממנו, כי "אין לאדם בעולם יותר קשה עליו מהיותו ברשות אדם כמוהו" (אבן עזרא). המראות הקשים שנגלו לעינינו אתמול והפרת ההסכם האכזרית מאירים לנו את מעלתו של המוסר היהודי, המלא חסד ורחמים, לעומת התרבות הברברית החולנית של העומדים מולנו – רוצחים ואנסים פראי אדם הסוחרים בגופות של נשים וילדים בעודם חוגגים מול מאות "בלתי מעורבים" צוהלים ומריעים. כדי שהרוע הזה יושמד וייעלם, אנו צריכים להתנתק מהתפיסות הפרוגרסיביות של המוסר הצבוע ולדבוק בעיקרי המוסר היהודי - ההבחנה הברורה בין טוב לרע ובין אוהב לאויב. על האוייב אסור לרחם. הדבר הזה תלוי במנהיגי עמנו, אך לצערנו בינתיים גם בכאלו שמנסים ליטול לעצמם את השלטון בכח הזרוע ומזה שנים רבות פוגעים בכח ההרתעה של מדינת ישראל. הפרשה הקודמת הסתיימה במצוות המזבח, ומיד לאחר מכן עברה התורה למשפטים. חז"ל עומדים על סמיכות הפרשיות ולומדים ממנו דבר חשוב: "כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יהיו פוסעים פסיעות גסות על המזבח, כך הזהיר את השופטים שלא יפסעו פסיעות גסות בדין" (שמות רבה). חברה מתוקנת חייבת דינים ומשפטים – "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". אבל אם השופטים והיועצים המשפטיים למיניהם אינם עושים את עבודתם נאמנה, לא מייצגים את המוסר היהודי, ועל הדרך דורסים את העם ואת רצונותיו – יצא שכרנו בהפסדנו. מישהו אמר פעם משפט נפלא: "מי שעובד בבית דפוס צריך להיזהר שלא ידרוך בטעות על דפי קודש. אך לא פחות חשוב – מי שעיסוקו עם בני אדם, וחיים של אחרים תלויים בו, צריך להיזהר שלא ידרוך על נשמות". כאשר מערכת המשפט רקובה ומסואבת ופוסעת מעל ראשי האזרחים, אין גרוע מכך. אבל כאשר מדובר בימי מלחמה, בה החברה נלחמת על חייה מול אויבים מתועבים וצמאי דם, ואותה מערכת מתעסקת בהגשת כתבי אישום נגד לוחמים ש'התעללו' ברוצחים ואנסים, ובמקביל דואגת לרווחתם של מחבלים ומשפחותיהם – המצב הופך להיות מסוכן. נמשיך לפעול כדי שבקרוב בעז״ה נעלה על דרך המלך וננקה את המערכות מהשקפות העולם המעוותות השולטות בהן בניגוד לחוק. נסיר את הבושה מפרשת משפטים, או אז יתקיים בנו הפסוק בפרשתנו: "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כׇּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם, וְנָתַתִּי אֶת כׇּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף". ויש גם תנאי להצלחה: "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית". אין ברית, אין הסכמים ואין שלום עם אויבים מתועבים. רק להשמיד, להרוג ולאבד – עד הנאצי האחרון. ואז, בעז"ה, נגיע לניצחון המוחלט. שבת שלום ומבורך🌷🇮🇱