‏אבל מה עם היום שאחרי?! כשכל ׳החכמים׳ רצו להכריע בסוגיית היום שאחרי, כשמנהיגי השמאל דרשו תוכנית מדינית, כשגנרלים מדופלמים דפקו על שולחנות האולפנים: בלי יעד מדיני אי אפשר לנהל מערכה צבאית - כשכל אלו דיברו היה מי שעבד ליצור נסיבות ליום שאחרי אחר לגמרי וגם חיכה להזדמנות לשלוף את התוכנית שלו ברגע הנכון ועל ידי האדם הנכון. עכשיו אנחנו מבינים למה ביידן עיכב את הדחפורים? ולשאלת ה׳איך׳? זה שאלה קלה מאוד. פשוט לפתוח את רפיח ליציאת עזתים. כל השאר יקרה מאליו.