אל"מ יהונתן שטיינברג הי"ד היה אדם יחיד ומיוחד. הכרתי אותו כשהיה מח"ט בנימין בימים של טרור מתגבר, רצח ופיגועים. אבל פעמיים יצא לנו לדבר על עצים - הפעם הראשונה הייתה כשהזמנתי אותו לנטוע עץ במגורי חיילים שבנינו. והפעם שניה כשמישהו החליט לעקור את כל העצים בעמונה, הישוב בו גרנו ושאותו פסק בג״ץ לפנות. יהונתן שלח לי את פירוט כל העצים שביישוב וביקש ממני לעבור יחד איתו ולראות אילו עצים אפשר להשאיר ולא לעקור. עברנו עץ עץ ועל כל עץ שהצלחנו להציל נראה אושר גדול על פניו. כזה היה יהונתן. מפקד קשוח בעל נפש עדינה. דמות יהודית שנדמה היה כאילו יצאה היישר מדפי התנ"ך. כמו יהונתן בן שאול, היה גיבור חיל ואוהב אדם. בעיניו ראית את החוסן של דוד ואת החמלה של שמואל. כשהלך בשדות בנימין, דומה היה לאבותינו שפסעו באותן דרכים - שומר באהבה על נחלת אבותיו. יהונתן נפל בקרב אל מול המרצחים השפלים שחדרו ליישובינו ביום השבעה באוקטובר. אמש נטענו עצים ב'מצפה יהונתן', שכונה חדשה בערד שהוקמה לזכרו. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד". שנזכה ללכת בדרכו. *לפוסט:* https://did.li/e6jOf