*בַּיָּם דָּרֶךְ* *יומן מסע למצווה אחת* #הקדמה 📍 *בפוסט הקודם* ראינו כיצד הבריאה החלה באור אינסוף, במצב של שלמות מוחלטת. משם יצאה האנושות למסע של גילוי עצמי, שבו הרצון לקבל מתגלה ומתפתח. פגשנו מספר עקרונות רוחניים המנחים את ההיסטוריה האנושית. 💡 *פרק 6: מושך, דוחף, חג, מועד וקם* *זה כנגד זה* ההיסטוריה האנושית מכילה רגעים של הישגים גדולים ושל נפילות כואבות. בכל עידן, גל המחלוקות מתרומם עד לשיא, ולבסוף נשבר ופורץ דרך חדשה לעידן חדש. התנגשות בין תזה לאנטיתזה מובילה לסינתזה, שממנה צומחים רעיונות ותודעות חדשות המהוות את התזה החדשה. השפעה רוחנית גבוהה מתחילה להאיר למעטים, אשר פותחים צוהר לתודעה חדשה. אולם הרצונות העבים, שמושכים את השפע אל העולם, מתגלים דווקא אצל הרבים, אשר חווים זאת ברמות הארציות ביותר — בכוחות כלכליים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים. כך נוצרת דינמיקה מתמשכת: ככל שהאנושות צועדת קדימה ומגלה חידושים מדעיים, טכנולוגיים ותודעתיים, כך גם מתעצמים הקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שלה. הרצונות הופכים תובעניים יותר, והתביעות כלפי המציאות הולכות וגדלות. *ירידת הדורות או האצת הגילוי?* מה שנראה לעיתים כ”ירידת הדורות” — ריחוק מערכים, חוסר יציבות, שבירת המסגרות הישנות — אינו אלא ביטוי לתהליך רחב יותר: גילוי הולך וגובר של הפוטנציאל הגלום באנושות. כל דור נחשף לרצונות גדולים וחזקים יותר, שמשקפים את התפתחות התודעה האנושית. בעבר, הרצונות של רוב בני האדם היו מוגבלים ופשוטים — צורך במזון, מחסה, ביטחון. אך ככל שהדורות התקדמו, כך גדל גם היקף הדרישות האנושיות: תחילה לחירות, לאחר מכן למדע, טכנולוגיה, קדמה כלכלית, ובסופו של דבר — לחיפוש אחר משמעות. האור הרוחני פועל תמיד, אך הרצונות אינם נולדים מתוקנים, ולכן הם באים בתחילה לידי ביטוי בצורה אגואיסטית — במאבקים, סכסוכים, אלימות ומלחמות. רק כאשר האנושות לומדת לתקן ולהפוך את האגואיזם לרצון המשרת את הכלל, הופכת האנרגיה האדירה הזו לכוח של צמיחה והתעלות. *מערבולות הזמן* המתח בין גילוי השפע לבין גילוי הרצונות יוצר דינמיקה של ספירלת התפתחות. מצד אחד, האנושות ממציאה חידושים במהירות מסחררת — אינטרנט, בינה מלאכותית, תגליות קוונטיות — ומצד שני, העולם חווה משברים חסרי תקדים — פילוג חברתי, אלימות, חוסר יציבות כלכלית. ככל שהמציאות מתקדמת, כך גם ההתנגשויות בין התודעה הגבוהה לבין הרצונות הארציים מתחזקות יותר. תודעה אלטרואיסטית מבקשת ליצור אחדות, אך כנגדה עומד כוח אגואיסטי המבקש לנצל את המשאבים לטובתו בלבד. התנגשות זו היא שמניעה את האנושות קדימה, יוצרת מהפכות ושינויים, ומאלצת אותנו לחפש דרך חדשה להתקיים יחד. אפשר ללמוד ולהפיק לקחים גם מנפילות, מכות וייסורים, אך אם נבין שהמאבק הזה הוא לא מקרי, אלא חלק מתהליך מסודר של תיקון, ונזכור שכולנו רקמה אנושית אחת, נוכל להתחיל לנתב את הכוחות הפועלים בתוכנו לכיוון חדש — כזה שיוביל אותנו אל איזון, הרמוניה ואחדות. *רקמה אנושית אחת* לאחר חטא עץ הדעת וגילוי האגואיזם, האנושות לא עוד מתנהגת כנשמה אחת מאוחדת, אלא מתפזרת לאינספור חלקים — כל אדם הוא חלקיק מתוך השלם, איבר בגוף האחד של הבריאה. כל אדם, בכל תקופה, מגלה בתוכו רק היבט מסוים של אותה נשמה כללית — תכונה אחת, תפיסה מסוימת, זווית ייחודית של המציאות. כדי שהאנושות תגיע להרמוניה, חייב להתקיים חיבור שבו כל פרט מביא לביטוי את הייחודיות שלו. אין זה חיבור שמוחק את השוני, אלא להיפך — חיבור המושתת על השלמה הדדית, כמו תזמורת שבה כל כלי מנגן תפקיד אחר, אך יחד הם יוצרים יצירה שלמה. כך בדיוק פועלת האנושות — כל אדם מחזיק בחלק מהתמונה, אך רק כשכולם מתחברים, מתקבלת תמונה שלמה ומאוזנת. דווקא מתוך השוני, מתוך ריבוי הגוונים והדעות, נוצרת האחדות הגבוהה ביותר — אחדות שמבוססת על השלמה והתכללות ולא על אחידות. ככל שהאנושות מתקדמת ומגלה רצונות גדולים ומורכבים יותר, כך גדלה גם ההכרחיות באחדות כזו. שכן בעולם שבו כל פרט מושך לכיוון אחר, רק הכרה הדדית בערכו של כל אדם מאפשרת להמיר את ההתנגשויות למנגינה אחת, את הפירוד לאיזון, ואת הסערה הפנימית — לשלווה שלמה. 📍 *בפוסט הבא* נפגוש את ארבעת העידנים המרכזיים של ההיסטוריה האנושית — החקלאי, התעשייתי, עידן המידע ועידן התודעה. ונראה כיצד כל שלב היווה התקדמות בתודעה האנושית, ואיך נוכל להבין מכך את השלב הבא במסע שלנו. •••••••••••••••••••• *😍 מוזמנים לעקוב ולשתף* *🔗 בטלגרם:* https://t.me/bayam_derech *🔗 בווטסאפ:* https://whatsapp.com/channel/0029VazXoEd9RZAYR1UhgN2E *🔗בפייסבוק:* https://www.facebook.com/share/18mH4anyZ9/?mibextid=wwXIfr #מצווה_אחת_ואהבת_לרעך_כמוך *https://hauma.org* 🧡💙🧡