*בַּיָּם דָּרֶךְ* יומן מסע למצווה אחת #בעקבות_משיחא *💡 פרק 4: יוֹקֶר יַאֲמִיר – כלכלה מקולקלת* *▪️מה אומרת המשנה על המצב הכלכלי?* המשנה במסכת סוטה (ט’, ט”ו) מתארת את התקופה של *“בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא”*, שבה הכלכלה כולה חווה טלטלה עמוקה: • *“יוֹקֶר יַאֲמִיר”* – מחירים מזנקים, יוקר המחיה יוצא משליטה. • *“הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר”* – שפע חומרי עצום, אך יקר ולא נגיש לכולם. המציאות הזו מתארת בדיוק את מה שקורה היום. יש שפע חומרי עצום, אבל השפע הזה אינו מוביל לרווחה, אלא להיפך – לתחושת מחסור תמידית. אבל מה אם המשבר הכלכלי אינו בעיה – אלא מנגנון מתקן? מה אם כל מה שנראה כהתפרקות – הוא בעצם תהליך שמוביל אותנו לעולם חדש? *▪️רצונות מתכלים* לפני כשנה, נפתח בלב תל אביב סניף של רשת חנויות נוחות. המקום פועל 24/7, והתורים משתרכים על המדרכה. אנשים ממתינים לטעום מהנקניקיות, ללגום קפה טרי או לנסות את הגלידות. חולפת שנה – החנות נסגרת. החלונות מכוסים בשלטי “להשכרה”, והבאזז מתפוגג כלא היה מעולם. הסיפור הזה אינו יוצא דופן. הוא משקף תופעה רחבה המאפיינת את תקופתנו: הרגלים ישנים מתים לאט – רצונות חדשים מתכלים מהר. הרצונות מתעוררים בעוצמה, אך כשהם נותרים אגואיסטיים, הם מייצרים עונג רגעי בלבד. תחושת השפע ממלאת את הרצון לזמן קצר, אך ללא חיבור לערכים עמוקים יותר – היא נעלמת מהר. האם זה נכון רק לגבי צריכה? לא בהכרח. יודעים כמה חקלאי מקבל עבור ירקות שאותם הוא מגדל בשדה? בערך רבע מהמחיר שבו אנחנו רוכשים אותם בחנות. תוצרת חקלאית מושמדת כדי לשמור על המחירים – וקבצנים מחטטים בפחי אשפה כדי ללקט אוכל. למה זה קורה? המערכת הכלכלית שלנו מייצרת שפע – אבל מחלקת אותו בצורה שמעוותת את המנגנון הטבעי של החיים. והשורש לכך הוא תמיד אחד: אגואיזם. *▪️כלכלה חמדנית* המערכת הכלכלית שלנו בנויה על רצון אינסופי להרוויח יותר. המחירים עולים – לא כי חסר לנו משהו, אלא כי הכלכלה מבוססת על אינטרסים, ולא על צורכי החברה. • השפע קיים – אבל מנוהל כך שלא כולם יוכלו ליהנות ממנו. • החומר מצוי בשפע – אבל תמיד יש מי שמחפש לנצל את המערכת לטובתו. • הכלכלה מתקדמת – אבל במקום לשרת את האדם, היא כלי שמשרת את בעלי ההון ואלילי הממון. *▪️ממשבר לחיפוש דרך חדשה* כשהפערים מתרחבים, כשהיוקר מאמיר, כשהמערכת נעשית יותר ויותר מנוכרת – אנשים מתחילים לשאול: אולי יש דרך אחרת? ולאט לאט, מתוך ההבנה שהשיטה הקיימת אינה בת-קיימא, מתחיל להיווצר חיפוש אחר כלכלה חדשה: • לא כלכלה של תחרות – אלא של ערבות הדדית. • לא כלכלה של ניצול – אלא של חלוקה צודקת. • לא כלכלה שמבוססת על רדיפת בצע – אלא על יצירת שפע אמיתי לכל אדם. *▪️הכלכלה העתידית* הרבה תנועות בהיסטוריה מנסות לתקן את הכלכלה. קומוניזם, סוציאליזם, קפיטליזם מתון – כולן מנסות לייצר סדר כלכלי טוב יותר. אבל כולן נכשלות, משום שהן נשענות על תפיסות אנושיות מוגבלות. בקומוניזם, המדינה שולטת בהון – אבל זה הפך לריכוז כוח בידי מעטים. בסוציאליזם, מנסים לאזן בין הפרט לכלל – אבל עדיין הכלכלה מנוהלת על-ידי אינטרסים. בקפיטליזם, מדברים על שוק חופשי – אבל בפועל החירות הזו ניתנת רק לבעלי כוח. כל השיטות נכשלות – כי הן מבוססות על גישה אנושית, שבה תמיד, בסופו של דבר, האגואיזם גובר. לעומת זאת, הכלכלה העתידית מתבססת על חוק עליון מוחלט ולא על תיאוריה אנושית: *“ואהבת לרעך כמוך – אני ה’”* זה לא רעיון נחמד – זה החוק העליון של המציאות. זה לא מודל כלכלי נוסף – אלא המבנה הטבעי של החברה כאשר היא נמצאת באיזון. זה לא עוד ניסיון ליצור שוויון מלאכותי – אלא הדרך שבה המציאות מתקנת את עצמה. כאשר הכלכלה מתבססת על החוק הזה, היא מתאזנת מעצמה. *▪️הזמנה להתחדשות* המציאות שאנו חווים אינה סימן לחורבן – אלא הזמנה להתחדשות. הדור הזה, שמסרב לקבל את השיטה הישנה כמובן מאליו, הוא גם הדור שיכול לבנות כלכלה חדשה – כזו שמבוססת על תודעה פנימית של נתינה, על שפע אמיתי, ועל ההבנה שמה ששייך לכולנו – באמת שייך לכולנו. האתגר גדול – אבל כך גם הפוטנציאל. וככל שהמערכת הישנה מתערערת – כך מתבהרת הדרך לעולם מתוקן יותר. ומכיוון שהעולם הגשמי כבר ברובו שיתופי - זה נמצא רק במרחק מחשבה. *📙 הפנקס* איך אנחנו יכולים ליישם את ערכי הערבות הכלכלית כבר היום? •••••••••••••••••••• *😍 מוזמנים לעקוב ולשתף* *🔗 בטלגרם:* https://t.me/bayam_derech *🔗 בווטסאפ:* https://whatsapp.com/channel/0029VazXoEd9RZAYR1UhgN2E *🔗 בפייסבוק:* https://www.facebook.com/share/18mH4anyZ9/?mibextid=wwXIfr #מצווה_אחת_ואהבת_לרעך_כמוך *https://hauma.org* 🧡💙🧡