*משיח בשדה בוקר* ספרו החדש של *חגי סגל*, שעוסק בדמותו של בן-גוריון הוא ספר מרתק, ששופך אור חדש על סוגיות רבות וחשובות. חשוב לי להבהיר כבר עתה: זוהי לא ביוגרפיה מקיפה אלא ספר הכתוב ככתבת דיוקן ארוכה ומרתקת, ומבקש לסקור בעיקר את כל הנושאים שבין בן גוריון לבין הימין הישראלי: דעתו על לאומיות, על ארץ ישראל השלמה, על התנ"ך, על הערבים, על הכיבוש, על עולים ויורדים, וגם על מערכות היחסים שלו עם מנהיגי ימין חשובים - מנחם בגין כמובן, אבל גם ישראל אלדד, אורי צבי גרינברג ועוד. בכל אחד מהפרקים הללו מתגלה לנו דמות שונה מזו שאולי היינו מדמיינים, ובסך הכל נדמה שבן גוריון היה מתקבל היום בזרועות הליכוד די בקלות. אולי הוא היה מואשם שהוא קצת ימני מדי... > הפרק על היחסים עם בגין הוא, באופן טבעי, מהמעניינים ביותר. כמדומני שהחלק הקשה מוכר יותר. ב"ג עלב בבגין במילים קשות וחריפות ביותר. הוא השווה אותו להיטלר, וטען כי אע"פ ש"אין לי ספק שבגין שונא להיטלר, אבל אין שנאה זו מוכיחה שהוא שונה ממנו" (עמוד 138). בזמן אחר כתב ב"ג תחזית על שעתיד לקרות אם יעלה בגין לשלטון: "בגין הוא טיפוס היטלריסטי מובהק... גזעני, מוכן להשמיד את כל הערבים למען שלמות הארץ, מקדש כל האמצעים למען המטרה הקדושה – שלטון אבסולוטי, ואני רואה בו סכנה למצב הפנימי והחיצוני של ישראל... אם יעלה לשלטון בגין יחליף המפקדה של הצבא והמשטרה בבריונים שלו... בהרפתקאות מדיניות יחריב את המדינה" (עמוד 160). עצם עובדת דברי הביקורת החריפים, מאז ועד עתה, נאמרים כמעט באותה שפה, מלמדת בעיניי על הפרופורציה בה צריכים לקחתם. > ובכל אופן, אחרי כל מריבותיהם הגלויות והמפורסמות, מבקש סגל להדגיש דווקא את ההשלמה שליוותה את שנותיהם האחרונות. במכתב ששלח ב"ג לבגין ב69' הוא כותב לו כי "פולה שלי הייתה מעריצה שלך" ואף לגבי עצמו הוא כותב "מבחינה אישית לא הייתה לי אף פעם טינה אישית נגדך, וכל מה שהכרתי אותך יותר בשנים האחרונות, הוקרתי אותך יותר. בכבוד והוקרה..." (161). ייתכן כי חלק משמעותי בשינוי זה לובה נזקף לאמון שנתן בגין בב"ג כשניסה לגרום למינוי חזרה לתפקיד ראש הממשלה בתקופת שקדמה למלחמת ששת הימים, והחמיאה לב"ג שבחר שלא לקבל את התפקיד. ביום הראשון לאותה מלחמה מתועד כי הם נפגשו במקלט של הכנסת ו"התחבקו משל היו רעים אהובים זה שנים". > מערכות יחסים חמות עוד יותר, עם ישראל אלדד ועם אצ"ג, מתוארות באריכות, ומאפשרות הצצה לנקודת המבט הייחודית שלו, שראתה במחלוקת עימם מחלוקת לשם שמים בטקטיקה כיצד נכון לקדם את החזון היהודי, תוך שהחזון הרחוק כמעט משותף לחלוטין. מערכת היחסים החמה בינו לבין אצ"ג מתוארת ממש כשל מלך ונביא – הנותנים כבוד זה לזה ולומדים זה מזה. הסקירה המלאה פורסמה במגזין אפוק ומצורפת גם כאן. אם אתם אוהבי ישראל, היסטוריה, ציונות - תמצאו פה כמה שעות מרתקות של קריאה מאירת עיניים ופותחת ראש, מאת אחד מהעיתונאים הבכירים והרציניים בישראל. ------------- *נדב רט, וואלה רעיון!* מוזמנים לעקוב אחריי במגוון אפיקים: 1.*בערוץ בווטסאפ*:‏‏‏ https://whatsapp.com/channel/0029VaKq4365PO17P4RAco0g 2. *בטלגרם* - https://t.me/wallaidea 3. *בווטסאפ בקבוצה שקטה* בה רק מתקבלות הודעות https://katzr.net/1e2480