גאון הגאונים, ה"ה רבי עזריאל הורוויץ, רבה של לובלין, היה מכונה 'ר' עזריאל דער אייזענע קאפ' (ראש הברזל). סח לי חד מיקירי ירושלים, ולא אמנע טוב. באחד משיעורי החומש, סיפר ראי"ס שליט"א מעשה בשם אביו, ה"ה הגרי"ד הלוי זצ"ל, בנו בכורו של מרן רי"ז הלוי זללה"ה. וזה דבר המעשה. פעם שלחו אביו מבריסק לורשא, בעניין ציבורי כלשהו. הוא הגיע לורשא לפנות ערב, ונכנס לאחד מבתי החסידים דשם, להתפלל מנחה מעריב. בין התפילות היה מעט זמן פנוי, והגרי"ד ישב ללמוד. בספסל שלפניו ישבו שני יהודים חסידיים, וסחו בדברים העומדים ברומו של עולם. בתוך הדברים סיפר האחד לרעהו, שבאותו בוקר, לרגל יומא דהילולא של ר' עזריאל הורוויץ, ערך הרבי לחיים טיש אחרי תפילת שחרית, ובתוך הדברים אמר הרבי, כי למרות שכידוע היה ר' עזריאל מתנגד חריף, ויחסיו עם ה'חוזה' שהיה עמו בלובלין היו לא פשוטים, בלשון המעטה, עם כל זאת היתה ביניהם ידידות והערכה מופלגת, כדי כך הגיעו הדברים, שהשניים ביקשו ואף נקברו זה לצד זה, לגודל אהבתם איש את רעהו. לא יכולתי להתאפק, סיפר הגרי"ד, והתערבתי בשיחתם. סיפרתי להם שזה עתה הגעתי מבריסק, ובדרך, לרגל היארצייט של ר' עזריאל, עברתי דרך בית החיים דלובלין, לומר פרק תהילים על קברו. ובכן, ראיתי את קברו, וכן את קברו של החוזה. זה בצד אחד של בית החיים, וזה בצד השני... מסתכל עלי החסיד כתרנגול בבני אדם, ואומר לי: מה אתה מבלבל את המח, הלא אני בעצמי התפללתי הבוקר עם הרבי שליט"א, ובאזני שמעתי דבר זה מפיו, ואיך יעמוד החי ויכחיש את החי? שבתי ואמרתי לאותו החסיד, הלא בעיני ראיתי את שני הקברים, לפני כמה שעות, ואיך תאמר לי שאני טועה, כאשר אתה עצמך לא ראית את בית העלמין דלובלין מימיך? מה יש לראות, משיב היהודי לעומתי, הלא אזני שמעו ולא זר, את הדברים מפורש יוצאים מפי הרבי. ומה לי אם ראיתי אם לאו. שוב ניסיתי, מספר הגרי"ד, ואמרתי לאותו חסיד: יודע הנך, הלא מכאן ללובלין המרחק קצר, הבה ונלכה שמה, ונראה יחדיו את קבריהם של שני גדולי לובלין, ונראה אם צדקו דברי הרבי אם לאו. אין מה לראות, פסק החסיד את פסוקו. דבר ששמעתי באזני מפי הרבי, אין העיניים יכולות להכחיש... את הסיפור הזה סיפר ראי"ס ב'חומש שיעור', והשמחה היתה גדולה... לאחר השיעור, ניגש לרא"י אחד התלמידים, בחור חסידי מארה"ב, ואומר לו כדלהלן: לפני כמה חודשים, בשלהי קייטא, ארגנו אצלנו בבארא פארק נסיעה לקברות צדיקים ביורופ, ואני הק' השתתפתי בה. היינו אצל הרבי ר' אלימלך זי"ע, אצל אור שבעת הימים הבעש"ט הק', אצל האדמו"ר הזקן, אצל הנחל נובע, ואף בלובלין היינו, אצל אדוננו החוזה, זכותו יגן על כל ישראל. ושם, צמוד לקברו של החוזה, ראינו את קברו של רבה של לובלין, ידידו ויריבו של החוזה, הלא הוא ר' עזריאל איש הורוויץ, המכונה 'ר' עזריאל דער אייזענער קאפ'... דממה השתררה בחדר. כל הבחורים השתתקו בתדהמה, ורק ראש הישיבה, רא"י שליט"א, קפץ ממקומו בתוך כדי דיבור, וקרא בסערה כלפי הבחור: ווי קען דאס זיין, איך האב דאך אליין געהערט די מעשה פון טאטען! (כיצד ייתכן הדבר, הלא אני בעצמי שמעתי את הסיפור הזה מאבא...) והדברים נפלאים עד מאד, לכל לב מבין... https://chat.whatsapp.com/InQyCXpHFP8ESqyLSWnV8v