*לקראת יום הפטירה: היכן מקום קבורתו של אשר בן יעקב? | הפולמוס המלא* https://www.kikar.co.il/haredim-news/sriksu בשבוע הבא, ביום כ' בשבט, מציינים את יום פטירתו של אשר בן יעקב. אשר, בנו השמיני של יעקב אבינו, נולד לזלפה שפחת לאה, והיה לאחד משניים עשר השבטים | כמו קברים רבים, ישנו פולמוס על זיהוי מקום קבורתו של אשר, והוא חלק מסוגיה רחבה יותר של זיהוי קברי צדיקים קדמונים | ישראל שפירא עם הפולמוס המלא (מגזין כיכר) ____ מעט מהכתבה>> התורה מזכירה במפורש את מקום קבורתם של מספר מועט של אישים. על האבות והאמהות נכתב בפירוט במקרא, ואין חולק על זיהוי מערת המכפלה. מאידך על משה רבנו נכתב במפורש ובמכוון כי "לא נודע מקום קבורתו". בהקשר של קברי השבטים, התורה מתארת בפירוט רק את קבורת יוסף. הכתוב מספר על השבעתו את אחיו להעלות את עצמותיו, על משה שהעלה את ארונו ממצרים, ועל קבורתו הסופית: "וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב", (יהושע כד' לב). לעומת זאת, על אשר ושאר השבטים שותקת התורה. שתיקה זו פתחה פתח למסורות שונות ולעתים סותרות על מקום קבורתם, כפי שנראה. בעוד שהתורה מפרטת בהרחבה את קבורת יוסף - החל משבועתו: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", דרך העלאת עצמותיו על ידי משה, ועד קבורתו המפורשת: "וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד' לב) - היא שותקת לגבי שאר השבטים. שתיקה זו הובילה לשתי גישות מרכזיות. שיטת האברבנאל - הקבורה במצרים האברבנאל מציג שיטה יחידאית וברורה: "אמנם שאר השבטים נשארו במצרים כי נדונו בגלות בחייהם ובמותם לא נפרדו ממנו". הוא מבסס את דבריו על שתיקת המקרא: "ואם עצמות שאר השבטים העלו גם כן איך לא נזכרו לא בעליה ולא בקבורה", (אברבנאל על התורה, בראשית, ט"ו: י"ב). מסורת העלאת העצמות והקבורה בחברון מנגד, מסורת רחבה בחז"ל, המופיעה במקורות רבים (מכילתא דרבי ישמעאל, ספרי, מכילתא דרשב"י, בראשית רבה, מדרש תנאים לדברים, ילקוט שמעוני, מדרש אגדה ומדרש הגדול) קובעת: "שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו". מסורת זו מקבלת חיזוק וכיוון ברור בספרות בית שני. בספר צוואות השבטים ובספר היובלים מסופר במפורש שהשבטים שיצאו ממצרים לקחו כל אחד את ראש שבטו וקברו אותם בחברון. עדות נוספת לכך מגיעה מיוסף בן מתתיהו (יוספוס), המעיד אף הוא על קבורת השבטים בארץ ישראל בחברון. קדש נפתלי – ספר הישר המקור הקדום ביותר המזהה את מקום קבורתו של אשר הוא ספר הישר, שם נכתב: "ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו". כיום מצוין מקום זה בכביש 899 מול תל קדש נפתלי. מסורת שומרונית – נבי טובא בטובאס מסורת השומרונית מזהה את קבר אשר בנבי טובא, בטובאס שבשומרון. מסגד אל-אנבייה בשכם המסגד, הנמצא בקצה המזרחי של רובע אל-אנביא בעיר העתיקה של שכם, ידוע גם בשם "ג'אמע אולאד יעקב אל-עשרה" (מסגד עשרת בני יעקב). בתוך המסגד נמצא קבר ארוך שאורכו 4 מטרים, מכוסה בבדים ירוקים, ולידו באר הידועה כבאר הנביאים. על הקבר מונחת חתיכת בד לבנה עם הכתובת: "זהו קבר אדונינו נביאי האל הנכבדים מבני יעקב והם: בלהן, וישגר, ואשר על נביאנו ועליהם ועל שאר הנביאים מיטב הברכות והשלום המושלם". עדות היסטורית חשובה מגיעה מהנוסע עבד אל-ע'ני אל-נאבלסי, שביקר בשכם בשנת ה'תמ"ט (1689) ומצא במסגד קבר גבוה. הוא מציין כי על קיר המערה היו כתובים שמות בני יעקב: "בני יעקב עליהם השלום: ראובן, לוי, בנימין, סיוכו, תפתותי, יהודה, ושני שמות נוספים שלא זיהינו". המסגד עצמו עבר שיפוצים לאורך השנים, במימון פאטמה עאשור בשנת ה'תרנ"ג (1893) והאכסדרה הקדומה יותר נבנתה על ידי החאג' פח'ר א-דין אל-אח'רמי בשנת ה'תקל"ו (1776). ואם תהיתם כיצד אנו מאריכים בהצעה זו שהיא מסורת מוסלמית גרידה, אלא שפה מגיע חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך הי"ד, עם 'וורט נורא' ומעלה השערה שמסורת זו היא יהודית במקור(!). לדברי ז'אבו ארליך קברי חלק משנים-עשר השבטים, ובהם אשר בן יעקב שיום פטירתו חל בשבוע הבא (כ' בשבט), עשויים להימצא בשכם העתיקה. על הרעיון של ז'אבו זי"ע ראו פה >> https://www.kikar.co.il/haredim-news/sriksu