כמה מחשבות שיש לי לגבי הכתיבה בבלוג, או - הרהורים לגבי ההרהורים, אם תרצו. מדי פעם אני חוזר אחורה וקורא דברים שכתבתי בעבר. שמתי לב שסוג הדברים העיקרי שאני מתחרט שכתבתי (לפעמים עד כדי העוויית פניי מרוב קרינג׳) הוא כדלקמן: מתרחש איזה ״אירוע נוכחי״, שכולם מדברים עליו ברשתות נון-סטופ. הוא קשור לנושא שבעיניי הוא חלק מהליבה של הבלוג. ואז אני מרגיש צורך להתייחס אליו גם. כדי לא להישאר בחוץ. אז אני מתעכב עליו, מביא מעין ״מיטב הטייקים״ שראיתי לגבי הנושא, וכו׳. ושבוע אחר כך - לאף אחד לא אכפת יותר, ולרוב כולם גם שכחו שזה בכלל קרה. נגיד, מישהו מכם זוכר שבדיוק לפני שבועיים סמנכ״ל בכיר של אפל העיד בבית המשפט שהעסק של גוגל קרס והמניה ירדה ב-8%? אני מניח שלא. היא אגב עלתה מאז ב-15% תוך שבועיים. עם אינסוף טייקים ו memes ורעשים בדרך, שבטח קראתם וכבר הספקתם לשכוח. אז אני מנסה לא להתמקד בדברים שהתוקף שלהם פג די מהר. אני ממש לא רוצה לכתוב סיכום של אירועים ואנקדוטות מהשבוע האחרון. אלא לכתוב דברים יותר על-זמניים מזה. כאלה שיהיה מעניין ורלוונטי לקרוא גם בעוד שנה. ואולי אפילו כמה שנים. זו לא דרך טובה להשיג טראפיק, אבל זו דרך לנסות לגרום לאני-של-עוד-שנה לתחושת סיפוק ממשהו שאני-הנוכחי עושה. אני לעיתים מוצא משהו שכתבתי בעבר שאני גאה לקרוא גם שנה אחר כך, וזו תחושת סיפוק הרבה יותר חזקה מטייק שהופך לויראלי על הדבר הנוכחי. אז זו המטרה. העניין הוא שזה נהיה מאתגר בכל מה שקשור ל AI. כי המון דברים קורים כל הזמן. הם מרגישים גדולים, ואז כולם שוכחים שהם קרו שבוע אחר כך. ומצאתי שמדי פעם הקדשתי סגמנט לאיזה מיני-השקה או הכרזה או שינוי באיזה API. ומה הטעם. בזבזתי את זמנכם, את זמני, ובעיקר הייתה עלות אלטרנטיבית של לכתוב על משהו משמעותי שאינו סתם רעש. מצד שני, זה לא מרגיש הגיוני להתעלם לחלוטין מכל מה שקורה. יש מהפיכה מאד גדולה ששוטפת את העולם. אמנם זה בעיניי בזבוז של זמן לעקוב אחרי כל תנודה של כל גל, אבל זה סופר מעניין להבין את המגמות הכלליות שמשפיעות על הכיוון והקצב שבו הטייפון מתקדם. קוראים אדוקים של הבלוג שמו לב שאני לפעמים מזכיר כתבות שהתפרסמו לפני עשר או עשרים או שלושים שנה. אני אוהב ללמוד איך דברים התפתחו בעבר, וזה שימושי לראות איך אנשים הגיבו ומה חשבו בזמנו. לפעמים אני מוצא כתבה כזו, שמעניין לחזור ולקרוא גם עשורים לאחר מכן. וזה מה שניסיתי לעשות למשל אחרי ההשקה של דיפ סיק, או של o1 שהיה מודל ה reasoning הראשון. אני חושב שאלו היו אבני דרך מספיק משמעותיות, שאולי מי שיכתוב את ״אופטיקאי מדופלם״ של שנת 2040 או 2050 יבחר להזכיר אותן (על גבי הולוגרמת-קריפטו או מה שזה לא יהיה שעל גביו יפיץ את המהדורה השבועית שלו). וזו גם התכנית שלי לגבי המהדורה של מחר. היא תעסוק בהתקדמות ב AI בקרב כמה מחברות הביג טק, אבל אנסה להתעכב בעיקר על נקודות ציון שאני חושב שיהיה מעניין לראות גם במבט לאחור.