Dr. Neal Tsur || AI , Society, Complexity 🔣🔠🔢
158 subscribers
About Dr. Neal Tsur || AI , Society, Complexity 🔣🔠🔢
*איך העולם המורכב הזה מעצב אותנו? ומתי אנחנו מעצבים אותו?מתי נוצר סדר ומתי כאוס?* העולם שלנו מלא בתהליכים שנראים אקראיים, אבל מתחת לפני השטח יש דפוסים שמניעים את הכול – מהפכות, משברים פיננסיים, ואפילו ההחלטות האישיות שלנו. 📌 אני ד"ר ניל צור, והשליחות שלי היא לפענח את המורכבות הזו. באמצעות שילוב של מדעי החברה, פיזיקה ובינה מלאכותית, אני חושף את הכוחות הנסתרים שמעצבים את המציאות שלנו – ומתרגם אותם לתובנות שאפשר להשתמש בהן ביומיום. 🔥 רוצים להבין איך חוסר יציבות מייצר חדשנות? למה מערכות מסוימות קורסות ואחרות מתחזקות? איך אפשר להשתמש בחוקים של כאוס כדי לקבל החלטות טובות יותר? 💡 הצטרפו אליי למסע בין עולמות הידע, שבו כל רעיון חדש הוא דלת להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל העולם. 🔗 קבלו הצצה לעשייה שלי: https://www.linkedin.com/in/neal-tsur https://linktr.ee/Neal.Tsur Neal Tsur, PhD 🗺️ Welcome to the insightful world of *Neal Tsur*, your Translator of Human Knowledge. https://www.linkedin.com/in/neal-tsur Blending my expertise in Social Science, Physics, and AI, I embark on a quest to decode complex ideas and share them in an understandable and relatable format. Join me in this journey of discovery and understanding. To learn more about my professional path, visit my Linktree https://linktr.ee/Neal.Tsur Here's to exploring the vast expanse of human knowledge together! Neal Tsur, PhD 🗺️
Similar Channels
The world of science
FarMart App
معهد بروج العلم - Borouge Al'elm institute
Learn English Grammar Vocabulary Speaking IELTS TOEFL Communication Skills Ai Tools Data Science job
Physics with RY
Stockmarketup.in
SHADOW 47
ARSSS CONFERENCE
English Grammar Learn IELTS TOEFL Speaking English & Communication Skills Ai Share Data Job Science
NATHY PELUSO INFO ARGENTINA
Clarity Quest
Learn it in 5 minutes
LEARN ENGLISH GRAMMAR VOCABULARY IELTS TOEFL SPEAKING COMMUNICATION SKILLS AI TOOLS DATA SCIENCE JOB
Social Science Simplified
Medsparkles
Swipe to see more
Posts
ניסויים התנהגותיים כמו ב-1950? הגיע הזמן להתקדם. רוב האנשים שמכירים אותי לא יודעים את זה, אבל אני Head of Research and AI Modeling בסטארטאפ AskIt, ואנחנו שוברים את הדרך שבה חוקרים התנהגות אנושית. תחשבו רגע: איך חוקרים קבלת החלטות? כלכלה התנהגותית? שכנוע? עדיין באותן שיטות מסורתיות – סקרים, ניסויי שטח, קבוצות מיקוד. יקר, איטי, ובעיקר – מוגבל. תפסיקו לחשוב שזו הדרך היחידה. ב-AskIt, אנחנו משתמשים ביוזרים סינתטיים – דגמים חכמים שמדמים התנהגות אנושית, מבוססים על דאטה אמיתי ולמידת מכונה. מה זה אומר? ✔️ ניסויים מהירים יותר. ✔️ תובנות שלא מוגבלות לכמות המשתתפים שהצלחתם לגייס. ✔️ אפשרות לבדוק תרחישים שלא ניתן לבדוק במציאות. וזה לא רק מחקר – זה משנה את כללי המשחק בשיווק, מדיניות, ואפילו קבלת החלטות ארגונית. ה-CEO שלנו דיברה על זה בפודקאסט חדש. מומלץ להאזין. לינק לפודקאסט בספוטיפי: https://open.spotify.com/episode/57Yn5k5U7xgrHyMmtPIVDp?si=0TBMraGrSTCdZmBkoxPFLg
כמה פעמים הבטחתם לעצמכם שמשהו יקרה... ואז המציאות צחקה עליכם? דמיינו שהשקעתם חודשים בתכנון טיול חורפי מושלם—חדר עם נוף מושלג, מעילים חדשים, ציפייה לרגע שבו הכל יתמלא בלבן. ואז, יום לפני הנסיעה, מודיעים: השלג? בוטל. סתם גשם. זה בדיוק מה שקורה עכשיו עם סערת "קורל". שבוע של התרעות, כותרות מפוצצות, ציפיות לסערת שלגים היסטורית—ובסוף? שינוי קטן בתנאים מוביל לשינוי ענק בתוצאה. וזה לא רק מזג האוויר. זה גם שוק ההון שמתנהג "בהיגיון"—עד שלא. זה תהליכים פוליטיים שנראים קפואים במקום—עד שהם מתפרצים פתאום. זו הדרך שבה המציאות תמיד מצליחה להפתיע, כי מערכות מורכבות לא פועלות לפי החוקים שאנחנו רגילים אליהם. וכמה שלא ננסה לחזות, לשלוט, לתכנן—בסוף, הבלתי צפוי הוא לא היוצא מן הכלל. הוא הכלל. אז אולי במקום להתעקש על ודאות, צריך לחשוב אחרת?
אם מבינים את זה, אפשר לפעול אחרת. אם שינוי אישי או קולקטיבי לא יוצר השפעה – אולי זו לא הבעיה בנו, אלא בתזמון. אולי ההזדמנות הנכונה עוד לא הגיעה. ואולי, כמו בתופעות רבות במערכות מורכבות, ההשפעה מתרחשת רק לאחר מסת קריטית – נקודת רתיחה שעד אליה הכל נראה חסר תועלת. אז מתי לדעתכם יש לאינדיבידואל באמת השפעה? האם יצא לכם לפעול למען מטרה מסוימת – ולראות שדווקא מאוחר יותר, כשכבר ויתרתם, משהו השתנה? מוזמנים לשתף בתגובות. "איך המציאות מעצבת את חיינו, ואיך אנחנו מעצבים את המציאות" – ד"ר ניל צור
*לאחרונה מעסיק אותי כמה שאנחנו אינדיבידואלים, ועדיין אנחנו ממש לא* אנחנו כבר 4 שנים גרים בקהילה. 8 דירות, אחת ליד השני, שכולנו עברנו לגור יחד בו זמנית מתוך רצון ליצור שכנות עמוקה יותר. אז ברור שאנחנו יחסית דומים אחד לשני, אפילו ברמת המקצועות, רקע משפחתי וכולי. רובנו כבר עם ילדים ועברנו כמובן מזמן את האוניברסיטה. לפני כשבוע, בת הזוג שלי הגיעה למפגש של סטודנטים שמתעניינים בלהקים קהילה דומה לשלנו. כל החלומות שהם ציינו - היו החלומות שלנו המקצועות שלהם - פחות או יותר המקצועות שלנו הזוגות השונים - מאפיינים מאוד דומים(בין היתר, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך ומתכנתים) אז איך זה? אנחנו מקבלים החלטות פרטיות על חיינו. אבל יש חיים שלמים שעוברים את אותם תהליכים. אין לי תשובה מלאה על זה, *אבל* כולנו פועלים תחת אותם השפעות חיצוניות - אי וודאות, צורך להתפרנס, חשיפה לרשתות חברתיות וכולי. אותם הגורמים שמשפיעים על מה שאנחנו נלמד, גורמו לנו גם להרגיש את אותם חוסרים שאנשים שמחפשים קהילה, רוצים לפתור. *אנשים דומים, עושים החלטות דומות.* אנחנו אינדיבידואלים, אבל כל כולנו באותה "מערכת חברתית" יש בזה גם משהו מנחם❤️💜
***מה מעניין אותנו *כרגע* כישראלים?*** אומנם הקשב הפוליטי שלנו הולך לענייני העסקה...וזה מאוד ברור מדוע... ______________________________________________ ______________________________________________ אבל שני הדברים שתפסו את הקשב שלנו אתמול (באופן מפתיע) היו: 1. סרטון של דפנה רכטר(על לאיפה היא נעלמה) 2. יום מותו העברי של יצחק אבוחצירא הראשון ______________________________________________ ______________________________________________ מה זה מלמד? - שאומנם החדשות גורם לנו לחשוב שכולנו עוסקים באותם נושאים. אבל אנחנו לא. וכמו שאני אומר - פיזיקאים יודעים להסביר 5% מהחומר בעולם. אנחנו בטוח לא מבינים יותר מ5% את עצמנו.
האם המחאה באמת השפיעה על החזרת החטופים – או שהמציאות חזקה יותר מאיתנו? במשך חודשים, עשרות אלפי אנשים יצאו לרחובות, צעקו, דרשו, הפגינו. חלקם קראו להחזיר את החטופים בכל מחיר, אחרים דרשו להמשיך בלחימה. ועכשיו, כשהחזרה מתרחשת בהסכם חלקי, השאלה הגדולה צפה מחדש: האם המחאה באמת שינתה את המציאות? או שהתהליכים היו מתרחשים כך או כך, בלי קשר לזעקה הציבורית? אני זוכר רגע אחד שהיכה בי: ראיתי תמונה של משפחה שמחבקת חטוף שחזר, רגע טעון במשמעות – אבל גם בשאלה כואבת. האם זה קרה בזכות האנשים שלא ויתרו ודרשו שוב ושוב? או שההחלטות התקבלו במסלולים אחרים, מתוך אילוצים פוליטיים, ביטחוניים ודיפלומטיים, ללא קשר להפגנות? זה גרם לי לחשוב: האם אנחנו באמת מעצבים את המציאות, או שהמציאות היא זו שמעצבת אותנו? בעולם של מערכות מורכבות, אין תשובה פשוטה. לפעמים קול בודד יכול להצית תנועה שלמה. לפעמים, גם מיליוני קולות נותרים חסרי השפעה – כי המערכת פשוט לא "בשלה" לשינוי. כמו בטבע, שם שינוי קטן יכול לייצר אפקט דומינו – או להיבלע בתוך כאוס של כוחות גדולים יותר.
*פקקים ושיתוף פעולה* נכון התחושה היא שבכביש כל אחד דואג לעצמו? אז מסתבר שיש מצב מסוים שבו דווקא הפעולה האגואיסטית של כל נהג מייצרת מקסימום זרימת מכוניות *(כלומר שיתוף פעולה בינהם)* מה שמתרחש הוא שכל המכוניות נוסעות כ"בלוק אחד" ככה שמקסימום מכוניות עוברות בקטע הכביש. יותר מזה, שום נהג לא יכול בפעולות שלא לשנות את ההתנהגות הזו. היא מגבילה את דרך הפעולה שלו. מתי התופעה הזו נעלמת? כשמוסיפים עוד מכוניות, אז התנועה עוברת למצב אחר שהוא כבר הפקק תנועה המוכר לנו. וזה כבר פחות כיף😆
...לרוב וירוסים מדביקים את כל החברים שלכם, השכנים שלכם, הילדים שלכם, אתכם, ההורים שלכם. ופעם בכמה זמן הם לוקחים מטוס לארה"ב ומתחילים את כל ההדבקה מחדש. זה הכוח של Small world networks יש קיצורי דרך ברשת. כמובן זה קיים בהרבה מערכות - חברתיות, תשתיות חשמל, ביולוגיה וכולי... אז תזכרו, החברים של החברים שלנו, כנראה הם החברים שלנו גם כן. אבל אתם תמיד במרחק קפיצה קטן מהשחקן/שחקנית האהוב.ה עליכם בהוליווד. שבת שלום❤️