
רשות העתיקות
492 subscribers
About רשות העתיקות
הערוץ הרשמי של רשות העתיקות >> אוהבים חפירות? אתם במקום הנכון! ⛏️ רשות העתיקות היא המוסד המקצועי המוביל בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל; הגוף הממלכתי האחראי על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות; על חשיפתם, שמירתם, שימורם, חקירתם ופרסומם, ועל ניהול אוצרות העתיקות של ישראל. אנו פועלים להנחלת המורשת בקרב הציבור, למען הדור הזה והדורות הבאים.
Similar Channels
Swipe to see more
Posts

הערב זה קורה! 📢 הצטרפו אלינו להרצאה מעניינת במיוחד עם ד"ר מרטין פסטרנק, חוקר וארכיאולוג ברשות העתיקות, שיציג לראשונה עדויות מסקרנות לשיירות סוחרים מתימן מלפני כ-2,500 שנה שנחשפו בנגב! הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין היום (שני) | 19:00 🔗 שריינו מקום עכשיו: https://bit.ly/4aPZ22t אל תחמיצו!

סקרנים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא ב-Atiqot: https://publications.iaa.org.il/atiqot/vol116/iss1/18/

מה אתם יודעים על פונדק דלוי? חזרנו לחפור באתר הקדום, שהיה מוכר עד כדי כך שהוזכר בתלמוד. כולכם מוזמנים להצטרף!>>> ביער לביא שליד צומת גולני בצפון, בסמוך לשביל הסנהדרין, מתקיימת חפירה ארכיאולוגית, אשר חושפת מחדש את שרידי פונדק דלוי – תחנת דרכים קדומה שפעלה במקום בסוף ימי הבית השני – לפני כ-2000 שנה. הפונדק שירת את עוברי האורח בין טבריה לציפורי, והיה מוכר דיו כדי להופיע בתלמוד, שם הוא נזכר בשני סיפורים תלמודיים; באחד הסיפורים, בירך רבי ירמיה "זימון" עם נהגי חמורים שהתארחו במקום, אף שלא אכל ממזונם – סיטואציה שממנה נגזר עיקרון הלכתי. במקרה אחר, גבינה שנמצאה בפונדק ולא היה ידוע למי היא שייכת והאם היא כשרה, הותרה לאכילה, מתוך הנחה שרוב באי המקום שומרי הלכה. נועם זילברברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אומר שפונדק דלוי הוא אתר יוצא דופן: "זו הזדמנות ללמוד על חיי היומיום בגליל של שלהי ימי בית שני. החפירה מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הקשרים הכלכליים והתרבותיים של התקופה". החפירה מתקיימת בשיתוף מתנדבים בכל יום א' החלק מהחודש ועד מרץ, בין השעות 13:00-7:00 ביער לביא של קק"ל. ציוד נדרש: נעלי עבודה גבוהות, מכנסים ארוכים, כובע, אוכל ומים. ההשתתפות מותנת בהרשמה מראש. למידע נוסף: שחר הרשקו 053-3036561 / [email protected]

מים קדושים, שמנים, או אולי דם של קדושים? מחקר חדש חושף בקבוקון מיוחד בן 700 שנה שנתגלה במצולות חוף עכו, ומספר את סיפור הצליינות לא"י >>> בחפירה תת-ימית בנמל עכו, שנוהלה בשיתוף עם אוניברסיטת רוד איילנד, נחשפה אמפולה נדירה- בקבוק קטן מהתקופה הצלבנית, העשוי מעופרת ומעוצב בצורת צדפה. האמפולות שימשו, בעיקר, עולי רגל נוצרים כמזכרת ממסעותיהם בארץ ישראל, וגם כקמעות להגנה רוחנית; הן הכילו מים קדושים, שמנים, או אפילו דם של קדושים מעונים, ומשום כך, יוחסו להן כוחות מרפא וסגולות רוחניות. אין להתפלא שממצא כזה התגלה דווקא בעכו: החל ממסע הצלב השלישי, עכו שימשה בפועל כבירת הממלכה הצלבנית. מעמדה של ארץ ישראל כ"ארץ הקודש" קנה לה מקום מיוחד בעולם הדתי, ותנועת צליינים ערה פקדה את נמלי הארץ. "ניתן, אולי, לשער, שהאמפולה נשמטה לאחד המאמינים וכך, הגיעה למצולות הים, אומרים החוקרים. "האמפולה מתוארכת לסוף המאה ה-13, לימים שקדמו לנפילת עכו בידי הממלוכים. זוהי תקופה שבאופן יחסי, לא הותרו ממנה עדויות ארכיאולוגיות " אומר יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. "היא נוצקה באמצעות תבנית, עם עיטור בצורת צדפה בצידה האחד, ועלה בעל ארבעה עלעלים בצידה השני – סמל דתי שמאפיין את התקופה." המחקר החדש גילה עובדה מעניינת: האמפולה המיוחדת מעכו, זהה כמעט לחלוטין לאמפולה שהתגלתה בסליסבורי שבאנגליה – עד כדי כך שהן נוצקו, כנראה, באותה תבנית - או יוצרו באותו בית מלאכה. החפץ הקטן שהיה שייך לאחד מעולי הרגל שעברו כאן לפני מאות שנים, מספר סיפור גדול, המקשר בין עכו למקומות אחרים באירופה, ומזכיר פרק מרתק בעברה של העיר. 700 שנה במצולות – ועכשיו, סוף סוף, הסיפור שלה מתגלה! אהבתם? שתפו! בתמונה העליונה - האמפולה מבריטניה, בתמונה התחתונה - האמפולה מעכו. צילום: רשות העתיקות.

ראשי חצים, תכשיטים מנחושת וכסף, מאות חרוזים מאבנים צבעוניות, קמע של האל המצרי בס, כלי בהט לאחסון בשמים יקרים: עדויות מסקרנות לשיירות סוחרים מתימן מלפני כ-2,500 שנה נחשפו בנגב >>>יוצגו לראשונה במסגרת סדרת ההרצאות "תעלומות ארכיאולוגיות" בשבוע הבא >> עוד פרטים בסוף! מה עשה מתחם קבורה בן כ-2,500 שנה, שבו עשרות נקברים, באתר נידח בהר הנגב? חוקרים מרשות העתיקות אשר גילו את האתר הייחודי באזור צומת טללים, סוברים שהמתחם מספר את סיפור שיירות הסוחרים הערבים שעברו כאן בעת העתיקה, ובהן אפילו שיירות מתימן הרחוקה. "באתר נמצא ריכוז יוצא דופן של פריטי צור. מדובר בכלים שאין להם עדות בשום מקום בארץ, והמקור היחיד שאנחנו מכירים נמצא בתימן ובעומאן", אמר ד"ר יעקב ורדי, מומחה לכלי צור מרשות העתיקות. "על חלק מהפריטים מצאנו גם שרידי אוכרה - חומר ששימש, בתרבויות קדומות, לסימון דם ולמטרות אחרות של צביעה. הימצאות אוכרה על פריטים אלו עשויה להצביע על כך שמדובר בחפצים בעלי משמעות דתית או פולחנית, ובעלי ערך מיוחד". "מדובר בתגלית יוצאת דופן, המצביעה על קשרים רחבים עם תרבויות דרום וצפון ערב, פניקיה, מצרים, ואירופה הדרומית. אומרים מנהלי החפירה, ד"ר מרטין דוד פסטרנק וד"ר טלי אריקסון – גיני מרשות העתיקות. "בשני מבני הקבורה שגילינו, המתוארכים למאה ה-5-7 לפנה"ס, התגלה עושר יוצא דופן של ממצאים: תכשיטים מנחושת וכסף, מאות חרוזים מאבנים צבעוניות, צדפים נדירים, קמע של האל המצרי בס, כלי בהט ששימשו לאחסון בשמים יקרים מדרום חצי האי ערב, ועוד ועוד. הממצאים המגוונים מעידים על כך שהאתר, אשר לא היה מוכר עד כה, שימש כאתר קבורה בדרכי המסחר של אותה תקופה וכאן ערכו הסוחרים טקסי קבורה ופולחן". מספרם הרב של הנקברים באתר, מעלה שתי אפשרויות עיקריות: האחת -שהמקום שימש - במשך דורות רבים, כאתר קבורה לשיירות שחלפו בנקודה הזו, והאחרת - שזהו קבר המונים, שנבנה בעקבות אירוע פתאומי שחוותה אחת השיירות - אולי מתקפה. "בקרבת האתר לא נמצאו יישוב או מצודה שאליהם אפשר היה לשייך את הקברים, ולכן המבנים נחשבים תעלומה," אומרים החוקרים. "נראה כי השרידים קשורים לסוחרים מדרום ערב, שהיו ידועים במסעותיהם הסחר הארוכים שערכו, בין השאר לצורך ממכר בשמים כגון לבונה ומור. מטבע הדברים, מסעות ארוכים אלה נמשכו חודשים, בתנאים לא פשוטים של מזג אויר, חשיפה לשודדי דרכים ואתגרים נוספים. "זהו אחד האתרים המעניינים שבהם נתקלנו", מוסיפים ד"ר פסטרנק וד"ר אריקסון-גיני. "המבנה והממצאים המגוונים מחזקים את ההבנה שהנגב היה הרבה יותר מציר מעבר בינלאומי –הוא היה גם נקודת מפגש תוססת של סוחרים ותרבויות". "לאור הימצאותם של חפצים מסויימים, אנו משערים, שחלק מהנקברים שהתגלו הן נשים –ולא מן הנמנע, אפילו, שהשיירה עסקה בסחר בנשים; טקסטים של סוחרים מאזור תימן שפעלו במחצית ה-2 של האלף ה-1 לפסה"נ (הקרויים מנאעיינים), מתארים את הסחר בנשים, בעיקר מהעיר עזה, וגם ממצרים, יוון, מואב ואדום. בכתובות שנתגלו בתימן, מפורטת רשימה של יותר מ־80 "נשים זרות" שנרכשו ממקומות שונים, מתוכן כ־30 נשים נרכשו בעיר עזה. עדות נוספת להימצאות נשים בקברים, עשויה להיות מציאת קמיע הנושא את דמות האל המצרי בס. אל זה נחשב לאל המגונן על נשים וילדיהן מפני כוחות רעים. לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "התגלית מדגישה את תפקידו המרכזי של הנגב בעת העתיקה כצומת דרכים בין-לאומי וכשער למסחר ולמפגש בין תרבויות. הממצא יוצא הדופן, מאפשר לנו לגעת ברגעים קטנים וחשובים בהיסטוריה של אנשים שצעדו כאן במדבר לפני אלפי שנים. מחקר רב-תחומי, יאפשר להעמיק את הידע לגבי הדינמיקה התרבותית והכלכלית באזור לפני אלפי שנים". רוצים לדעת עוד? אנחנו מזמינים אתכם להרצאתו של ד"ר מרטין פסטרנק, חוקר וארכיאולוג בכיר במרחב דרום ברשות העתיקות שיחשוף את התעלומה מהמזרח – אניגמת מבני הקבורה בהר הנגב. ההרצאה תתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, ביום שני הבא ה-10.2.2025. לינק עם פרטים נוספים והרשמה - https://bit.ly/4aNDIdV אהבתם? שתפו והזמינו חברים! בתמונה: כלי הבהט יוצא הדופן כפי שנתגלה בשטח. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות