רשות העתיקות
941 subscribers
About רשות העתיקות
הערוץ הרשמי של רשות העתיקות >> אוהבים חפירות? אתם במקום הנכון! ⛏️ רשות העתיקות היא המוסד המקצועי המוביל בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל; הגוף הממלכתי האחראי על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות; על חשיפתם, שמירתם, שימורם, חקירתם ופרסומם, ועל ניהול אוצרות העתיקות של ישראל. אנו פועלים להנחלת המורשת בקרב הציבור, למען הדור הזה והדורות הבאים.
Similar Channels
Swipe to see more
Posts
הפעם, בוודקאסט "מתחת לפני השטח" – הפודקאסט של רשות העתיקות: פרק חגיגי לרגל יום ירושלים. בפרק החדש, אנו יורדים לעומקה של אחת התגליות הארכיאולוגיות הבולטות בירושלים: רחוב רחב מימדים בליבה של ירושלים הקדומה, מרכז התרחשות סואן, שהוביל אל הר הבית ובית המקדש. יחד עם ד"ר נחשון זנטון וד"ר ג’ו עוזיאל מרשות העתיקות, נדבר על חפירות רשות העתיקות בעיר דוד, על מטבעות שמספרים סיפור חדש, ועל תובנות עדכניות על ירושלים של ימי הבית השני. הפודקאסט המצולם החדש של רשות העתיקות כבר באוויר. שלושה פרקים מחכים לכם בכל הפלטפורמות שבהן אתם צורכים תוכן. פרק חדש עולה בכל יום א'. לחצו על הפעמון למעקב, ושתפו עם חברים! >> קישור להאזנה - linktr.ee/antiquities_il
קפה טורקי? חפירה בתל אפק חשפה סודות מהמטבח העות'מאני >>> בואו לשמוע את ההרצאה שתתקיים בכנס "במרכז" החמישי – ויעסוק בנושא "המשתה"! אתר תל אפק-אנטיפטריס, שבו רבים מטיילים היום כחלק מביקור בגן לאומי ירקון, שוכן בלב נוף ירוק ובסמוך למקורות הירקון. האתר, הממוקם במיקום אסטרטגי, על דרכי מסחר חשובות, היה מיושב כבר בתקופה הכלקוליתית, אבל כאן - נתמקד בתפקידו כאתר מפתח אסטרטגי של האימפריה העות'מאנית. בתקופה זו, המצודה שנבנתה בראש התל בשנות ה-70 של המאה ה-16, אשר שמה בטורקית היה פינאר באשי - "ראש המעיינות", הייתה מהמבצרים החשובים בארץ ישראל, אשר פיקחה על צומת דרכים מרכזי בין יפו לשומרון ולגליל. בחפירות שהתקיימו במצודה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת על-ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב, ואשר ממצאיהן יתפרסמו על-ידי ד"ר איתמר טקסל מרשות העתיקות, התגלו, בין השאר, תנורי חרס, סירי בישול מקומיים ומיובאים וכלי שולחן מגוונים - חלקם יובאו מאזורים שכנים כמו סוריה ולבנון וחלקם מאזורים רחוקים כמו איטליה, סין והים האגאי — עדויות לרשתות המסחר הענפות שניהלה האימפריה העות'מאנית. לדברי ד"ר טקסל, "נראה שהחיילים בישלו כאן את מזונם בקבוצות קטנות, תוך שימוש בכלים משותפים, אך יתכן ובמצודה התקיים גם מטבח מרכזי שטרם נתגלה". מהחפירה עלה פרט מפתיע: בעוד שהתגלו בה צלחות, קערות ופכים ששימשו לאכילה ולשתיית מים (ואולי משקאות "קלים" אחרים), הרי שכמעט שלא נמצאו בה ספלים. "זה מעניין", אומר ד"ר טקסל, "כי הרי תרבות שתיית הקפה הייתה אחד מסמלי האימפריה העות'מאנית, וכאן – נעדרות העדויות לכך. העובדה הזו מעלה את ההשערה, שלפיה בחלקה המוקדם של התקופה העות'מאנית שתיית קפה עדיין לא הייתה נפוצה בקרב הצבא העות'מאני, או לפחות לא בקרב חיל המצב שאייש את המצודה באפק". על אף שהחפירה באתר התקיימה כבר לפני עשורים רבים, גן לאומי אפק ממשיך להעשיר את הידע על חיי היומיום בארץ ישראל – ובמקרה הזה, בתקופה העות'מאנית —דרך הסיפורים שמספרים הכלים, כמו גם דרך השתיקות ... כמו זו של הקפה החסר. **** מוזמנים לכנס "במרכז" שיתקיים במוזיאון ארץ-ישראל ויעסוק בנושא המשתה! הכנס נערך מטעם רשות העתיקות מרחב מרכז, אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל ואוניברסיטת בר אילן. באירוע אף יוצב דוכן טעימות יין של יקבי ירושלים שם יוצעו לרכישה יינות איכותיים בהנחה לבאי הכנס. לפרטים ולו"ז הכנס, הפתוח לציבור ללא תשלום - https://bit.ly/3Hesgxc. מעניין? שתפו!
פסיפס מרהיב בן כ-1,600 שנה, מהמרשימים שהתגלו בדרום הארץ, נחשף לציבור >>> פסיפס באר שמע - אחד הפסיפסים המרשימים שהתגלו בדרום הארץ – הונגש לראשונה וחשוף לציבור, במתחם המועצה האזורית מרחבים שבצפון מערב הנגב. הפסיפס הצבעוני בן הכ-1,600 שנה, מציג 55 מדליונים מעוטרים בסצנות ציד, חיות ומראות של חיי היומיום. הוא שומר בחודשים האחרונים ע"י רשות העתיקות, והועבר לתצוגה במועצה, כחלק מפרויקט "עתיקות ליד הבית" של משרד המורשת ורשות העתיקות. הפסיפס נחנך ביום א' האחרון (25.05), במעמד שר המורשת, ח"כ עמיחי אליהו, ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג’ג’ ומנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, בטקס בהשתתפות תלמידים מבתי הספר בסביבה וקהילת האזור, שנהנו מהפנינג ססגוני של הפעלות ארכיאולוגיות, דוכני יצירה ונטיעות בטבע. הפסיפס התגלה בשנת 1990 בשטחים החקלאיים שמדרום לקיבוץ אורים, בשולי חורבת באר שמע. בעקבות זאת, נערכה חפירה ארכיאולוגית בניהולם של דן גזית ושייקה לנדר מרשות העתיקות. לאחר מכן, הוא כוסה כדי לשמור עליו. "מדובר בפסיפס ייחודי מהתקופה הביזנטית (324–638 לספירה)", אומר שייקה לנדר. "הוא מציג 55 מדליונים עשירים בפרטים - דמויות מיתולוגיות, סלי פירות, בעלי חיים אקזוטיים, סצנות מחיי היום יום, סצנות צייד ועוד. הפסיפס נעשה ביד אמן; הוא מורכב מאבני פסיפס קטנות במגוון צבעים, ושולבו בו זכוכית וחרסים על מנת להעניק גיוון". הפסיפס היה חלק ממנזר גדול, שהתפרנס מתעשיית היין. בחפירה, נחשפו במתחם גת גדולה ומחסנים של קנקנים, שיוצרו במקום. "נראה כי הדרך הקדומה שעליה ישב האתר, שימשה כמעין גבול בין המדבר, לחלק המיושב של הארץ בתקופה הביזנטית – ואולי גם קודם לכן, בתקופה הרומית. "דרך זו, היא דרך הבשמים הנבטית-רומית - הציר שחיבר את חלוצה עם עזה. זה היה יישוב גדול, בסדר גודל של כמה מאות דונם, ששירת את עוברי האורח, אשר נזקקו למקום ללון בו ולהגנה מתקיפות של שבטים בדואיים". "עם השנים, מצבה השימורי של רצפת הפסיפס התערער. על רקע זה, היא נחשפה מחדש, טופלה וחוזקה, והועתקה ממקומה המקורי, אל מתחם המועצה במרחבים" אמר עמי שחר, ראש מנהל שימור ברשות העתיקות. "כעת, היא מוגנת מעבודות החקלאות והפיתוח, וסוף סוף, מוצגת לציבור. בתום עבודה מאומצת של צוות המומחים של רשות העתיקות, התוצאה מאפשרת לציבור להתרשם מיצירת אמנות מרהיבה בת 1,600 שנה." לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "האירוע נערך כחלק ממיזם "עתיקות ליד הבית" של רשות העתיקות ומשרד המורשת, אשר מבקש להנגיש לציבור את נכסי העבר במרחב המגורים. במיוחד בימים אלה, יש חשיבות גדולה לחשיפת נקודות חן היסטוריות בעוטף, כאלה שיהיו אבן שואבת למבקרים. האתר החדש ישמש כגן ארכיאולוגי פתוח לקהל. שולבו בו שלטי הסבר, שביל גישה ופינות ישיבה, ואני מזמין את הציבור להתרשם מאחד הפסיפסים היפים שנראו כאן". לדברי ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג: "הפסיפס היפהפה הזה, שמהווה עדות חיה להתיישבות בנגב לפני כ-1500 שנה, יישמר כאן ויהפוך למוקד ביקור ולמידה לתיירים, תלמידים ותושבים מכל רחבי הארץ. זהו פרק נוסף בסיפור שאנחנו כותבים כאן במרחבים – סיפור של חיבור בין עבר, הווה ועתיד". אהבתם? שתפו!
בפרק הבא של "מתחת לפני השטח" – פרופ' עומרי ברזילי מאונ' חיפה ורשות העתיקות, וד"ר קובי ורדי מרשות העתיקות, יספרו הכל על אחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר מחוץ ליבשת אפריקה >>> כל שבוע פרק חדש - שימו פעמון ותישארו מעודכנים. מוזמנים לעקוב אחר הוודקאסט בפלטפורמת הפודקאסטים המועדפת עליכם. להאזנה - linktr.ee/antiquities_il או חפשו: “מתחת לפני השטח”. אהבתם? שתפו חברים!
בליל של קולות, ריחות, צבעים ומראות: ממצאים שהתגלו בחפירות הרחוב הראשי של ירושלים מלפני 2,000 שנה, מאפשרים ממש לדמיין את ימיו שוקקי החיים, כשעוד פסעו בו המוני עולי הרגל בדרכם אל הר הבית. בפרק השלישי של ”מתחת לפני השטח”, הוודקאסט (פודקאסט מצולם) החדש של רשות העתיקות, אפשר לגלות הכל על הרחוב המדורג – אחת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בירושלים >>> בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי עיר דוד ברחוב הראשי של ירושלים מלפני 2,000 שנה, מתגלות לאורך השנים עדויות רבות לחיי המסחר התוססים שהתקיימו בו. בין הממצאים המעניינים, בולט שבר שולחן אבן נדיר, אשר שימש למדידה אחידה של נפח. בשולחן יש שקעים ונקבים בתחתית, אשר אפשרו לכייל כלי מדידה לפי תקן אחיד. פרופ' רוני רייך, שחקר את הממצא, הסביר, כי כך יכלו הסוחרים לקבוע נפח מדויק של נוזלים. עוד התגלו מאות משקולות אבן, בצורות וגדלים שונים, הטיפוסיות לתק' בית שני. אלה, הונחו על כף אחת של המאזניים, כאשר בכף השנייה הונחו סחורות שונות – מתכות, תבואה, תבלינים, שמן ועוד, וכך נקבע משקלן המדוייק. מעניין, ש מעל 90% ממשקולות מסוג זה נמצאו בירושלים לבדה, דבר שהופך אותן לתופעה ירושלמית מובהקת. בנוסף, התגלתה תיבת אבן שגודלה 3030 X ס"מ. הכלי בעל תשעת התאים, שנחקר ע"י ארי לוי וד"ר יובל ברוך, נחשף בתוך שרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג, ושימש כחנות. החוקרים משערים, שהכלי שימש לפעילות מסחרית ולהצגה של סחורות בכמות קטנה ומדודה. דפנות החפץ, שהתגלה בתוך שכבת חורבן משלהי ימי בית שני, מושחרים. נראה, שהתיבה נשרפה במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים. ברחוב התגלו לא רק סחורות, אלא אפילו "קבלה" עתיקה בת 2000 שנה - כתובת שנחרתה בכלי חד על גבי לוח מאבן גיר רכה. מהכתובת, שנחקרה ע"י ד"ר נחשון זנטון מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר-אילן, השתמרו במקוטע כשבע שורות, בהן זוהו מספר אותיות וקטעי שמות עבריים, ולצידם מספרים. כך, למשל, בשורה אחת מופיע סופו של השם 'שמעון' ולצידו האות מ"ם, ובשורות אחרות מופיעים סימוני מספרים. לפני חלק מהמספרים ניתן ערכם הכלכלי, המסומן באות מ"ם כקיצור ל'מעות', או באות רי"ש, כקיצור ל'רבעים'. לאורך השנים, החפירות הארכיאולוגיות שלנו חשפו ממצאים נוספים רבים, המעידים על הפעילות המסחרית התוססת שהתרחשה כאן. בין היתר, התגלו כלי אגירה מחרס, כלי זכוכית, מתקני ייצור, מתקני בישול, ועוד. הצטרפו אלינו לפרק השלישי של "מתחת לפני השטח" – פרק מיוחד לרגל יום ירושלים, החושף עוד סודות רבים מצפונות הרחוב החשוב! >> הפרק באוויר החל מהיום (25 במאי). הוסיפו "עוקב" בפלטפורמה המועדפת עליכם או חפשו "מתחת לפני השטח", הצטרפו אלינו, אל הסיפורים הכי מרגשים בעולם הארכיאולוגיה הישראלית. >> קישור להאזנה - linktr.ee/antiquities_il שתפו חברים!
בחשכה, עם פנס ביד, ד"ר נחשון זנטון נכנס לתוך תעלת הניקוז של הרחוב הראשי של ירושלים מתק' בית שני. פתאום – על מדף אבן – הוא מגלה ממצא. ממצא, שעשוי לספר על רגע דרמטי בזמן. הצטרפו אלינו, לפרק שלישי ומיוחד לרגל יום ירושלים, ב"מתחת לפני השטח", הוודקאסט (פודקאסט מצולם) החדש של רשות העתיקות! 🎙️ 📅 ביום ראשון, 25 במאי, עולה פרק חדש - שימו פעמון ותשארו מעודכנים 🔔 🔗 מוזמנים להירשם לוודקאסט בפלטפורמת הפודקאסטים המועדפת עליכם, ותהיו הראשונים לדעת כשהוא עולה! היכנסו לקישור -linktr.ee/antiquities_il , או חפשו: “מתחת לפני השטח”.