עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

5/29/2025, 8:05:20 AM

עדכון חדש באינטרנט ישראל והפעם פאדיחה מהצד שלי.זה לא נעים להודות בפאדיחה, אבל לפעמים אין ברירה. הפאדיחה שלי היתה שהעליתי מסמכי PDF שמקורן הוא תמונה עם השחרות של מת״זים. השתמשתי בעורך של אדובי ואפילו בדקתי. אבל פישלתי בענק - שכחתי שעם המרה של PDF לוורד אפשר להזיז את ההשחרות. מי שעלה על זה הוא גולש עם הכינוי ״אלופי מהמיק״. א פנה אלי דרך הקישור של ״דווח על בעיות אבטחה״ והראה לי את השיטה שלו לעקיפת ההשחרות שלי. הורדת ה-PDF, העלה לממיר PDF לוורד, פתיחה עם וורד ואז הזזה של ההשחרה. טעויות קורות לכולם וגם לי. איך נמנעים ממנה? הדרך הטובה היא לא להתעצל ולשנות פורמט. במקרה שלי - לשמור את ה-PDF כתמונה ואז להמיר אותו מחדש והדרך הכי טובה לדעתי ללמוד מטעות היא גם להודות בבושה וגם ללמד אחרים איך לא לטעות. בפוסט החדש אני מסביר על איך ההשחרות שלי לא עבדו, מביא כלי במק שעובד מעולה ומסביר איך להשתמש בו ומודה כמובן למר אלופי שנתן פידבק והסביר לי. https://internet-israel.com/?p=11243 -- ובפינת הבושות: ובינתיים, עוד דליפת מידע שאותה איתרתי באמצעות כלי הפריצה הכה מחוכם דפדפן. הפעם: חברת מאסט שמספקת מערכות לרשויות מקומיות. שהגדילה לעשות והמסמכים מהרשויות המקומיות שדלפו היו גלויים ברשת. כלומר ליטרלי בחיפוש, כן? לא סתם גלויים. נו, לפחות בבינג. הרי *אף* אחד לא מחפש שם! זו אבטחה! כיוון שבישראל אין תודעת זכויות ובטח שלא זכות פרטיות, אייטמים של דליפות מסמכים כאלו נענים בד״כ ב״בחבחבח, למי אכפת בכלל שהמידע שלי מתגולל ברחובות כפליירים של דויטש הדברה? גם ככה הסינים יודעים הכל בחבחבח״ אז הרשיתי לעצמי לקחת את המסמכים אל הבינה המלאכותית ולשאול כמה שאלות: למשל, להכניס אותם כ-RAG ולשאול: תגיד, GPT חמוד, מה *מעניין* בחשבונות האלו? הוא כבר מוצא אנשים שגרים בחו״ל והבית שלהם נטוש, אנשים שיש להם צריכה גבוהה במיוחד ולא ברור למה (למה דירה צריכה הרבה מים? דליפה? אולי משהו אחר?) וכמובן הנחות שמסגירות המון. וכל זה בשניות בודדות. הכתבה המלאה והמפורטת כולל כל המשחקים שעשיתי והסכנות נמצאת בדה מרקר - ומילה טובה על העיתון שמאפשר לי את החופש לכתוב על מקרים כאלו בלי חשש מאיומים אלו ואחרים והוכיח את עצמו לא פעם ולא פעמיים. https://www.themarker.com/captain-internet/2025-05-26/ty-article/.premium/00000197-0820-d3df-addf-992b28be0000 -- הילה קרייסלר, שהיא גם קולגה שלי, גם מישהי שאני חופר לה לא מעט וגם Principal Engineer בסייברארק. הטייטל הזה הוא של מתכנתת בכירה. מה זאת אומרת בכירה? מה זה בכלל מתכנת סניור? לא מעט פעמים יש בלבול בהגדרה של ״סניור״ אז גדול בטק יש שני מסלולי התקדמות. הראשון הוא ניהולי ואותו כולם מכירים. השני הוא IC שזה ראשי תיבות של Individual Contributor. מה זה אומר? אפיק התקדמות מקצועית. מה זה אומר? לא, לא ותק אלא משהו מעט יותר חמקמק. גם ידע מקצועי אבל גם משהו מעבר לזה. בדיוק כמו הגדרת ״מומחה״ מקצועי. מתכנת בכיר צריך ניסיון והבנה טכנולוגית עמוקה, יכולת להניע גם ללא סמכות ניהולית וגם לדעת לפרק בעיה וכך לפתור אותה בקלות, תפיסה הוליסטית של הצרכים הטכנולוגיים. זה נשמע מאד אמורפי, לא ברור ומשהו שמאסטר שיפו אומר כשהוא על סמים. אבל אולי המאמר הזה, שהילה כתבה, יכול להסביר. במאמר הילה מסבירה איך לפרק פיצ׳ר כמו שצריך כדי להביא אותו לגמר. נשמע פשוט אבל מי שפיתח פעם משהו יותר מורכב ממסך אחד יודע שלפעמים להביא פיצ׳ר לגמר זה מסובך כשיש כמה stakeholders, גם אם הקוד כולו נכתב על ידי LLM. זה בדיוק סוג הכישורים שנדרש ממתכנת בכיר. https://medium.com/cyberark-engineering/breaking-down-front-end-feature-design-a-thoughtful-guide-cc4437c650c0 -- כנס OWASP AppsecIL הוא ממש עוד שבוע ואני כבר במתח לקראת ההרצאה שלי שבה אני אדבר על ״כלי הפריצה דפדפן״. יהיו עוד המון הרצאות מעניינות בכנס הזה כולל של לירן טל (שלא הרבה יודעים ש״התמזל מזלו״ לנהל אותי חמש שנים ב-HP) ומאור אבוטבול שעובד איתי ממש במעבדות של סייברארק. בואו, יהיה כיף! https://appsecil.org

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

6/5/2025, 12:55:23 PM

פוסט חדש באתר במהדורת יום חמישי מיוחדת! בכנס של OWASP AppsecIL שבו הרציתי ממש היום, דיברתי בין היתר על טכניקה לא חדשה אבל מאד מעניינת של התקפה על מודל למידת מכונה של זיהוי תמונה. המודלים האלו מזהים אובייקטים בתוך תמונות ומשתמשים בהם בהרבה מקומות כולל בבינה מלאכותית. מסתבר שאפשר להתקיף גם אותם וזה מתועד היטב. יש כמה דרכים להתקיף ML כזה. אחת הדרכים הפשוטות והמגניבות ביותר היא להוסיף מעט רעש לקלט. הרעש, שנבנה באלגוריתם פשוט שנקרא FGSM בעצם גורם למכונה לא לראות משהו שאדם רואה. למשל, למשל תמונה מסוג כלב מסוג גולדן רטריבר. זה גם מה שאדם וגם מודל ML פשוט מסוג MobileNetV2 רואה. ניקח אלגוריתם שמייצר רעש ואוסיף אותו אל התמונה. מה אדם ינראה עכשיו? טוב, עדיין כלבלב נחמד. מה ה-ML יראה? הוא כבר לא יראה לברדור, הוא יראה (באחוז נמוך) כלב סלוקי. למה? כי הוספנו רעש? איזה רעש - בני אדם בקושי רואים. אבל למידת מכונה לא רואה או לומדת כמונו ויש דברים שעובדים עליה. בפוסט החדש שלי בנושא סיפרתי על הטכניקה הזו. היא מעניינת ומגניבה ולמרות שהיא ותיקה למדי זה תמיד מעניין לראות איך לפעמים מטען זדוני מגיע בקלט מפתיע ולא צפוי. יש עוד ה-מ-ו-ן התקפות ללמידת מכונה. דוגמאות קוד ומחברות (שתיים מהן) בפוסט עצמו. https://internet-israel.com/?p=11716 -- קיבלתי כמה פניות מאנשים שהוטרדו מזה שהמדפסת בבית שלהם החלה לפתע להדפיס מכתבים מאיימים בשם החמאס עם הסברים שאם הם לא צ׳יק צ׳אק נכנסים אל סירת הגומי ומתחילים לחתור סופם יהיה רע ומר. איך זה קרה? טוב, מומחי האבטחה יודעים שכנראה המדפסת שלהם פתוחה וכל מיני משועממים מחפשים פורטים פתוחים בשודאן (מנוע החיפוש של כתובות IP) ואם הם מוצאים משהו פתוח בישראל הם חוגגים עליו. מה המסקנה? חברים, תעדכנו את המדפסות שלכם ואל תפתחו אותם ככה סתם. זה קל לומר, אבל החלטתי גם לכתוב על זה כתבה בדה מרקר ולנסות לתקשר לעם. ותודה למושיקו סעדון שהתראיין וגם צילם https://www.themarker.com/captain-internet/2025-06-04/ty-article/.premium/00000197-39bb-d9f1-abb7-79ff64760000 -- אם יש משהו שאני מחבב (לפעמים פחות) בסייברארק זה התשתיות שלנו. בגלל שרגולציה ואבטחת מידע הן לא המלצה אלא Do or die מבחינת הפרויקט, יש לנו פלטפורמה חזקה וגם self service שמאפשר למתכנתים לעשות אופרציה אבל לא נותן להם (כלומר לי) לשכוח את הדברים החשובים. שאני מריץ פרויקט מאפס, שגם ככה זה דבר שכרוך במיליון ואחת דברים לעשות, מאד קל לשכוח שיש את הדבר הזה שנקרא (למשל) FedRAMP שמחייב אותי לבניית שערים ואם זה לא יהיה אז אני אוכל קש. שיש למשל חובה בחברה לשים ניתוח קוד סטטי מסוג מסוים. עם תשתית נכונה אפשר למנוע את זה. יונה דיסאן, שהוא איש דבאופס בכיר בסייברארק, כתב כבר פוסט מעניין על בניית תשתית self service. בפוסט הזה שנכתב לבקשתי, הוא מרחיב ומספר על איך הוא מעמיס תהליכים נוספים על ה self service. זה לא פוסט טכני מסובך אלא פוסט שפשוט נותן מושג על מה שאפשר לעשות. https://medium.com/cyberark-engineering/driving-adoption-and-engagement-in-a-developer-platform-f946663430ff -- אחד מהדברים שאני הכי נהנה לעשות זה ללמד ולשמחתי השיעורים שאני מלמד בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו הם מעשיים ומתמקדים גם באבטחת מידע וגם בפיתוח ותרומה לקוד פתוח. ביום שני הקרוב יש יום פתוח ואני אהיה שם לטובת מי שרוצה או שוקל ללמוד - ורוצה לדבר על זה. https://join.ono.ac.il/openday/

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

6/10/2025, 5:45:46 AM

בוקר מעולה, הפוסט החדש הוא עדכון שמיועד למתכנתים שעובדים עם LLM כבסיס למוצר. אחד האתגרים שיש בפיתוח מערכות שמבוססות על מודלי שפה היא היכולת לבצע הערכות. למשל - יש לי תהליך שמבצע סיכום של מידע. למשל סיכום של הסכמים משפטיים. אני משתמש ב-GPT3.5 והגיע הזמן לשדרג. למה לשדרג? אני יכול כמובן למודל הכי חדש ביקום אבל זה יעלה לי כסף מיותר ולא בטוח שיביא תוצאות טובות. אז לשדרג ל 4? 4.1? אולי בכלל לעבור לגרוק או ג׳מיני נאנו? והחגיגה בעיצומה אפילו אם אני לא רוצה לשנות את המודל אלא רק לשנות את הפרומפט. איך אני יודע שהפרומפט ״תסכם לי!״ יותר טוב מ״תתקצר לי!״? יש כלים להשוואה אבל בפרויקטים שלנו בסייברארק, חברי והקולגה שלי רועי בן יוסף היינו צריכים גם משהו שיכול לעבוד עם קוד (כי יש לנו אופטימזציות של תהליכים מסוימים) אבל גם משהו גמיש שיכול לעבוד עם מגוון ספקים (מאמזון ועד ג׳מיני) וגם שיביא תוצאות שאותן נוכל להציג להנהלה. אז הנה - הכלי החדש שרועי הוציא (אני הצקתי רוב הזמן וחיבלתי בתהליך) עם סרטוןן הסבר. https://internet-israel.com/?p=11715 ובנימה אחרת, תמיד אומרים שבעידן הבינה המלאכותית האתגרים ישתנו והמשימות ישתנו? אז זו דוגמה מעולה. אני (ורועי, והרבה אחרים) עובד על מוצרים שלפני שלוש שנים לא היו אפשריים. אבל האתגר הוא כבר אחר - איך לגרום ל-LLM לעשות את מה שאני רוצה בצורה פשוטה, קלה ומאובטחת. הבעיה הזו, שאנחנו מנסים לתקוף במאמר הזה היתה מדע בדיוני לפני כמה שנים. לא סוף עידן המתכנתים, אבל בהחלט שינוי של התפקיד. הקיצר, מקווה שזה יעזור למי שצריך. -- לא נעים לי לטנף על טלגרם, בהתחשבה בכף שזו ליטרלי הפלטפורמה שבה אני כותב. אבל לפעמים חשוב לומר את המובן מאליו. במקרה הזה: טלגרם לא בטוחה מספיק לתקשורת. כלומר היא אחלה כערוץ מידע (נו, הערוץ הזה!) אבל לא כערוץ קשר מאובטח. אם אני לא מצליח לשכנע אתכם, אולי תציצו בדו״ח השקיפות של טלגרם. הוא לא מאד שקוף, הדו״ח החביב הזה, אבל הוא מעניין. דו״ח שקיפות שכל חברה שמספקת B2C לתקשורת מספקת כנוהג, מראה כמה פעמים חברה נדרשת לתת מידע לשלטונות של מדינות שונות על אזרחים. למשל מטא סיפקה בחצי השנה האחרונה של 2024 מידע על 600,000 אזרחים, 2300 מתוכם בישראל. ומה עם טלגרם? ובכן. לה אין אתר מסודר אבל יש לה בוט. לאחר ניתוח של המידע שיש בבוט. אפשר לראות שיש קפיצה עצומה במספר הבקשות. רק ברבעון הראשון של 2025 התקבלו בקשות על 22 אלף משתמשים. ובגלל שטלגרם לא מוצפנת כברירת מחדל וגם מפתחות ההצפנה שלה... לא סטנדרטיים ואני עדין במונח (מאד), זה אומר שהם יכולים לתת המון מידע כולל שיחות. חשוב להדגיש כרגע אין בקשות מהממשל ישראל. אבל זה *כרגע*. שימו לב היטב - אם אתם פעילים בארגונים אזרחיים: אפשר לעשות שימוש בטלגרם להפצת מסרים אבל לתקשורת אחד עם השני? סיגנל עם הודעות נעלמות בלבד. זה יכול להיות דיני נפשות כי הצווים יתחילו להגיע.

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

2/9/2025, 8:31:05 AM

התרשלתי קצת בעדכונים פה כי התעצלתי. איש שיווק סוג א׳, זה מה שאני. בכל מקרה - עדכון חדש באתר על IoT. בעדכון יש הסבר על חיישן... גזים 🤭 איך אני מחבר ESP32 לחיישן גזים מסוג MQ4 שבודק מתאן, שזה גז עם צליל טוב וניחוח עשיר (יש פה רפרנס). כשמישהו מסריח, יש הבהוב של אורות (אפשר גם צליל סירנה). אני מדגים את זה על ארדואינו IDE ועל Arduino Sketch. למה אני טורח? כי במאמרים הבאים אנחנו נדבר על איך אני יוצר מודל למידת מכונה שמצליח לזהות את פליטת הגזים *לפני* שהיא מתממשת! בשביל זה כמובן צריכים לאסוף נתונים ולבנות דאטהסט. בשביל לבנות דאטהסט אנחנו צריכים לדעת לעבוד עם חיישנים ועם Sketch. בגלל זה המאמר. בפוסט הבא ניצור מודל tflite. https://internet-israel.com/?p=11477 ויעל (אשתי) אומרת שיש לי יותר מדי זמן פנוי! 🥸 הפוסט הקודם שלא עידכנתי עליו כי אני עצלן פתולוגי הוא על גישת LLM as a judge: https://internet-israel.com/?p=11448 -- ביום שלישי הזה אני במיטאפ של Negev Web Developer בבאר שבע. אני הולך לדבר שם על מתקפות מחוכמות על מודלים של בינה מלאכותית. בת׳כלס שם ההרצאה היה צריך להיות ״ה-red teamers שתקעו אותי״ (יש פה עוד רפרנס) כי זה על כל מיני אפליקציות פרודקשן שהרמתי ואז אנשי האבטחה של סייברארק מהמעבדה עשו לי מי שברך. אז בהרצאה אני אספר מה עשו לי, אלמד גם אתכם את הטכניקות המהממות של ההתקפות וגם על הגנה ראשונית. ניב רבין, שהוא הקולגה שלי, ידבר על הגנות. באמת שווה להכיר את העולם החדש הזה כי גם אתם, כן כן, תטמיעו מתישהו מודלים של בינה מלאכותית במוצרים שלכם. פרטים על המיטאפ: https://www.meetup.com/nwd-il/events/305897453/ -- סיפור מרגיז על פעיל חופש המידע גיא זומר שהוא אחד האנשים שאני הכי מעריך ופרסם מידע גיאוגרפי שהמדינה אגרה. המידע הזה הוא מידע ששייך לאזרחים אבל גם זמין ב-API של גוגל (אפשר לכרות את כולו ב-400 דולר אחרי הנחה). המדינה מאיימת לתבוע אותו כיוון שלפי טענתה המידע שייך לה ו״הוא שווה מאה אלף אירו״. אני לא מסכים עם המדינה ואני חושב שהיה אפשר לנהל את הסיפור יותר טוב. זו דוגמה לאיך המדינה מנסה לטרפד פעולה של חופש המידע וממררת את החיים לפעילי חופש מידע. מידע נוסף פה: https://www.themarker.com/captain-internet/2025-02-02/ty-article/.premium/00000194-44ac-d924-a59f-76edf3930000 -- כמה מאמרים מומלצים: פוסט מעניין של ידידי רוני יוסף על Fan-In\Fan-Out pattern - מה זה? בגדול - איך אירוע אחד מטריג פעולה. פשוט? זה כאב ראש לא קטן. ה כאב ראש במערכות מבוזרות שבהן אי אפשר תמיד לשלוט על הכמות והקצב של האירועים וקל מאד לאבד את זה. בפוסט השימושי והחשוב הזה יש הסבר וגם קוד על איך מממשים את זה על תשתית ענן. https://medium.com/cyberark-engineering/building-a-serverless-fan-out-fan-in-mechanism-af032bf0ddde וסט נוסף, חשוב ומעניין של Igal Sokolovsky מזנסיטי ש כתב על בעיה של דילול מידע ב-MongoDB. נכון, יש את הגישה הנאיבית של TTL שבאה בילט אין במונגו אבל אם יש לכם מדיניות אחרת של retention שאלוהים יעזור לכם. אז הנה פתרון: https://medium.com/zencity-engineering/the-chronicles-of-data-item-retention-a-tale-of-trees-forests-and-a-yearly-trim-ad9f7884782c ולבסוף - אסטרטגיות בדיקה של AI מאת ידידי אלכס אברמוב: https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-genai-testing-effective-techniques-for-langchain-agents-5da80623b1b3 -- בתקווה שבאמת נמשיך לעסוק בדברים משמחים.

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

2/16/2025, 8:51:33 AM

פוסט חדש באתר! ונמשיך להתעסק בפלוצים למען המדע! הפוסט במאמר הקודם היה על חיבור חיישן גזים (מתאן) למיקרובקר מסוג ESP32. כל הסיפור עולה כעשרים שקל. היום אנחנו ניקח את התוצאות שאספנו של המידע ונבנה רשת נוירונים לזיהוי אנוליות ונריץ קוד פייתון שיבדוק אותה עם תוצאות אמת (!!!) בדרך נלמד על דאטהסט, דאטהסט סינטתי, אימון מודל (ומה זה) ועוד שפע של דברים שיכניסו אותנו קצת לעולם ה-AI ולפי דעתי בעתיד כל מתכנת יצטרך להכיר את המונחים האלו. אני עוסק בהם לא מעט בעבודה בסייברארק (כלומר לא בזיהוי פלוצים אלא בדברים אמיתיים) https://internet-israel.com/?p=11471 -- עוד יום, עוד דו״ח בעייתי על דיפסיק והפעם על האפליקציה שלהם שדולפת מידע ונראה כאילו בינה מלאכותית בנתה אותה בלי הכוונה (זו לא מחמאה) - הבעיה עם בינה מלאכותית שאנחנו לפעמים מחפשים שם מידע מאד רגיש - עסקי או אישי ובאמת החברות שמספקות את האפליקציות האלו צריכות להקפיד מאד. אם אתם משתמשים ב-AI לצרכים כאלו (מן הסתם כן) - שימו לב למדיניות הפרטיות ובכלל אולי כדאי להמנע מאפליקציות ולהשתמש בווב. https://www.themarker.com/captain-internet/2025-02-09/ty-article/.premium/00000194-eac1-dc45-a79c-efff5fdf0000 -- פוסט באנגלית שכתבתי במדיום על AI Testing tool שאני משתמש בו כל הזמן כדי לתקוף ולנסות מערכות AI - שם הכלי הוא FuzzyAI והוא פותח בסייברארק על ידי שי דבש וערן שמעוני שממש יושבים לידי. הצקתי להם לא מעט במהלך הפיתוח ואני משתמש בו המון. אז הנה פוסט שבו אני מסביר איך אני משתמש בו לבדיקת מערכות שלי שמבוססות LLM ואפילו בדיקה מעשית עם המילה ״פרמשתק״ החביבה עלי. https://medium.com/cyberark-engineering/a-security-testing-system-for-llms-that-anyone-can-use-b9ce828dfff2?postPublishedType=initial

עדכוני האינטרנט של רן בר-זיק

2/23/2025, 8:58:43 AM

הפוסט השלישי בסדרת ה-Machine Learning על ESP32 ורשת הנוירונים מבוססת הפלוצים מגיע לסיומו עם פוסט חשוב במיוחד - איך בדיוק לוקחים מודל למידת מכונה בפורמט TFlite ומכניסים אותו לתוך מיקרובקר מסוג ESP32? יש פה לא מעט אתגרים. בעוד שבמכשירים חזקים יותר של IoT כמו רספברי פיי, קל להפעיל את Tflite. עם צ׳יפ קטן שעולה 12 ש״ח צריכים יותר לעבוד באופן מתודי ובזהירות גדולה יותר. בפוסט הזה אני ממש לוקח את מי שזה מעניין אותו יד ביד עם צילומי מסך וממש מדגים איך מבצעים את הדיפלוי. אני עושה את זה בצעדים קטנים. במקרה הזה אני מדגיש יותר את התהליך ופחות את הקוד. בעידן הבינה המלאכותית יוצרת הקוד מאד מאד קל לייצר את הקוד אבל להכשל כי קפצנו מהר מדי. בכל מקרה - זה משלים את רשת הנוירונים שמיועדת למצוא סרחנים. הייתי מראה דמו, אבל השכנים התלוננו על כל האזעקות שיש בבית (בכל זאת: יש לי ארבעה ילדים וחלקם עוד בגיל ההתבגרות, יש לי סופת מתאן בבית) והניסוי פורק. https://internet-israel.com/?p=11515 -- מאמר חשוב על הקונספט של self service בפלטפורמה שנכתב על ידי ידידי יונה דיסן. ברוב הארגונים הגדולים יש צוות מפתחים שמפתח פלטפורמה ותשתיות אחרות וחלק משמעותי של התשתיות הוא שירות עצמי. כמו במקדונלדס או בופה. יש דילמה תמידית בנוגע מידת החופש שאפשר לתת בנוגע לשליטה וייצור משאבים שונים ובכלל זה תחום מרתק. עובדים בחברה גדולה? לכו על זה: https://medium.com/cyberark-engineering/where-platform-engineering-truly-shines-ae3d65d56256 -- האפליקציה שאני משתמש בה לדברים חשובים היא סיגנל. אפליקציה מאובטחת, פרטית מאד ובקוד פתוח. לצרכים שונים היא טובה יותר מווטסאפ (ווטסאפ מבטיחה הצפנה מקצה לקצה אבל עדיין בשליטת מטא הדורסנית) ובטח שיותר מטלגרם (סטלגרם היא *לא* אפליקצית צ׳אט מאובטחת - אחלה לערוצים, פחות לתקשורת שצריכה להשאר פרטית). כמובן שאני לא הגאון היחידי שמשתמש בה ויש לא מעט עיתונאים שמשתמשים בה ומפרסמים קישור מיוחד ליצירת קשר איתם בסיגנל. איפה אי אפשר לפרסם את הקישור הזה? גם לא בדיאמים? כמובן כמובן שבטוויטר (היום קוראים לה X). סתם קטנוניות מהצד של אילון מאסק שכנראה זועם על הדלפות מידע בכל הנוגע להתנגדות ל-DOGE. אפשר לעקוף את זה וזה סתם מעצבן. כתבתי על זה בדה מרקר: https://www.themarker.com/captain-internet/2025-02-17/ty-article/.premium/00000195-1378-d4b6-abfd-5bfa0b4a0000 -- כנס DevOps Days TLV פתח את ה-CFP שלו - הוא יתקיים בדצמבר 2025. הייתי בכנס לפני שנה וממש ממש ממש נהניתי. ממליץ בחום! אני גם מתכוון להגיש. https://sessionize.com/devopsdays-tel-aviv-2025/ -- בתקווה לימים רגועים לשם שינוי 🎗️