המרכז למורשת מרן
364 subscribers
About המרכז למורשת מרן
*מעוניינים לקבל בכל יום הלכה יומי מתורתו של מרן,* *וסדרת "מרן היה אומר" - אמרה שבועית משיעוריו וספריו,* *זמני השבת ע"פ פסיקתו,* *מרן לפרשת שבוע* *עלון מורשת מרן* *ותמונות מחייו של מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א, ועוד.* *הצטרפו עכשיו לאחת מקבוצות המרכז למורשת מרן ותקבלו בכל יום* שתפו לזיכוי הרבים
Similar Channels
Swipe to see more
Posts
זמני כניסת ויציאת השבת ע”פ שיטת מרן – פרשת במדבר ה'תשפ''ה צדקה לפני הדלקת נרות, נותנים בקופת הצדקה של המרכז למורשת מרן! להורדה הקופה: https://pushcoins.org/synagogue/127 שתפו לזיכוי הרבים
*אלו בגדים צריכים להיות מכובדים יותר, של שבת או של החג?* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום השישי ג' סיון ה'תשפ"ה* א. מותר לברור ביום טוב לצורך בו ביום, אף שאינו לצורך מיידי. וכשהמאכל מרובה והפסולת מועטת יברור את הפסולת, וכשהפסולת מרובה יברור את האוכל, כדי למעט בטירחה. ואפילו היה אפשר לו לברור מערב יו"ט ולא ברר, מותר לברור. וכל זה ביד, אבל בכלי כגון בנפה או בכברה אסור לברור. ב. כשם שמצוה לכבד ולענג את השבת, שנאמר וקראת לשבת עונג, כך מצוה לכבד ולענג ימים טובים, שנאמר לקדוש ה' מכובד. ובכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש, ולכן ראוי לאדם שלא יסעוד בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, כמו בערב שבת, שדבר זה מכלל הכבוד של שבת ויום טוב. ג. אל יצמצם אדם בהוצאותיו לכבוד יו"ט, וכמו שאמר הקב״ה לישראל: בני! לוו עלי וקדשו קדושת היום, ואני פורע (ביצה טו:). וכשם שבשבת יש נשמה יתרה לאדם, כך ביו"ט, ולכן תקנו חז״ל לומר ״נשמת כל חי״ כמו בשבת. ד. צריך ללבוש בגדים נאים לכבוד יו"ט, ויהיו יותר טובים מהבגדים של שבת.
זמני כניסת ויציאת החג ע”פ שיטת מרן – חג שבועות ה'תשפ''ה צדקה לפני הדלקת נרות, נותנים בקופת הצדקה של המרכז למורשת מרן! להורדה הקופה: https://pushcoins.org/synagogue/127 שתפו לזיכוי הרבים
*מרן לפרשת השבוע - פרשת במדבר ה'תשפ''ה* השבוע בפרשת במדבר מפרש מרן את הפסוק "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל." (במדבר ג' מ"ז) להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
*האם מותר להשתמש במיקסר ביום טוב?* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום חמישי ב' סיון ה'תשפ"ה* א. מותר לזלף ולרסס פליט בבית להבריח זבובים ויתושים, ובלבד שיזהר היטב שלא יזלף מול הזבובים ממש, אלא באויר, וגם ישאיר חלון פתוח בכדי שתהיה אפשרות לזבובים לצאת מהבית דרך החלון. וכיון שאינו מתכוין להרגם, ואינו בגדר ״פסיק רישיה״, מותר. ב. תנור חשמלי, אע״פ שאין להדליק אותו ביו״ט, משום איסור מוליד אש, מותר להפעילו ביום טוב על ידי שעון שבת שנערך מערב יום טוב לשעה מסויימת, ולאפות או לבשל בו, ובסיום חפצו השעון מכבהו. וכן מיקסר שרוצה להפעילו ביום טוב לרסק גזר או תפוחי אדמה על ידי שעון שבת שמוכן מערב יום טוב, אף על פי שמשמיע קול, יש להתיר. ג. מותר למדוד תבלין לפני נתינתם לקדרת הבישול בכדי שלא יקדיח תבשילו. והוא הדין למלח. אבל לשקול בשר אפילו בביתו לדעת כמה יבשל, ואפילו אינו שוקל במשקל הרגיל אלא שוקל לעומתו כף או סכין אסור. וכן אין מודדים אורז כדי לבשל, אלא יקח באומד הדעת. ד. מותר לשקול לצורך מצוה, כגון לשקול כזית מצה או מרור בליל פסח.
*האם נשים צריכות להיות ערות בליל שבועות ?* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום ראשון ה' סיון ה'תשפ"ה* א . בששה בסיון חל יום חג השבועות, לאחר ימי ספירת העומר שנמשכו ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות, נקרא חג ״השבועות״. ב. פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד לעלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש: "חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש: ״כל אלו מתקנים התיקון בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות , והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון״. והסבירו בליל שהטעם למנהג זה חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעירם משנתם ע"י קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני. צריך לתקן את הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ולעסוק בתורה. ג. מנהג זה אינו אלא לנשים . להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
*חיילים שהביאו להם אוכל בשבת במכונית, האם יכולים לאכול ממנו?* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום רביעי ח' סיון ה'תשפ"ה* א. המבשל בשבת במזיד התבשיל אסור לו עולמית, ולאחרים מותר במוצאי שבת מיד. ואם נתערב תבשיל זה בתבשיל אחר כשר, ויש רוב כנגד התבשיל שנתבשל בשבת, מותר באכילה אפילו בשבת. ואפילו לאחרים יש להתירו בשבת, ואינו נחשב כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שמתוך שלמבשל אין לו דין דבר שיש לו מתירין, שהרי אסור לו עולמית, גם לאחרים יש להתירו. ב. אף על פי שהלכה רווחת כמרן שיש בישול אחר בישול בלח, מכל מקום מי שעבר והניח תבשיל של מרק שנצטנן על פלאטה חשמלית וחיממו חום שהיד סולדת בו, בדיעבד אין התבשיל נאסר משום מעשה שבת, שכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, ספק דרבנן להקל. ג. חיילי צה״ל שעומדים על משמרתם גם בשבת, והובא להם בשבת במכונית מן הבסיס, אל המקום שנמצאים בו, תבשיל שנתבשל כל צרכו מערב שבת, והונח על פלאטה של שבת שישאר חם, מותר להם לאכול מן התבשיל החם בשבת. להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
*פתיחת ברז מים חמים בשבת* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום שלישי ז' סיון ה'תשפ"ה* א. מי שיש לו מים חמים שהוחמו על ידי ״דוד שמש״, מותר לפתוח הברז של המים החמים האלה לרחיצת כלים וכיוצא בזה, אע״פ שביציאת המים החמים נכנסים מיד במקומם מים צוננים, וכשמתערבים עם המים החמים, מתבשלים שם, מכל מקום הואיל והמים החמים הם תולדות חמה, שאין איסורן אלא מדרבנן, גזרה משום תולדות האור (שבת לט.), ואף הוא אינו מתכוין כלל על המים הצוננים לבשלם במים החמים, הוי פסיק רישיה בדרבנן, בדבר שאינו אלא משום גזרה, ויש להקל. במה דברים אמורים, כשהוחמו על ידי דוד שמש, אבל המים חמים שבתוך בוילר חשמלי, טוב להחמיר שלא להשתמש בהם בשבת, מפני שהצוננים מתערבים בחמין של תולדות האור, שהם מן התורה, הילכך טוב להחמיר. ב. מותר להשתמש במיחם שמחובר לו צינור זכוכית העשוי כדי לדעת גובה המים שבמיחם, אף על פי שבעת פתיחת הברז נכנסים מן המים שבצינור שאינם חמים כל כך אל תוך המים הרותחים שבמיחם. ואין להחמיר בזה כלל. להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
האם קיימים שדים בעולם? 😯 - מרן רבינו עובדיה יוסף זצ''ל להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
*האם מותר להדליק נר נשמה ביום טוב?* *"הלימוד היומי בתורת מרן" - יום רביעי א' סיון ה'תשפ"ה* א. מצוה להדליק נרות בליל יום טוב, ולברך עליהם. ואף העולים מארצות תימן לארץ ישראל, אע״פ שיש מהם שנהגו להדליק נרות של יום טוב ״בלא ברכה״, בעלותם ארצה נחשבים ככל תושבי ארץ ישראל, וצריכים לברך על הדלקת הנרות של יום טוב בשם ומלכות, ״אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב״. ב. בעצם יום החג יש אוסרים להדליק נר נשמה ביום פקודת השנה או בתוך שנת הפטירה, הואיל ואין צורך להנאת אורו. (דשרגא בטיהרא מאי מהני?). ויש מתירים הואיל ויש בו מצוה על כל פנים. ונכון להדליק את הנר־נשמה (מאש לאש) ביום טוב בתוך בית הכנסת, שלכל הדעות יש מצוה להרבות בנרות בבית הכנסת שנאמר ״באורים כבדו ה'״. ומותר להדליק נר ביום טוב מאש לאש כדי שיהיה מוכן להשתמש ממנו ביום טוב לבישול ולעישון סיגריה וכדומה. להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*
