גבורת שואה-גבורת תקומה. וליבי מתפעל: גבורת החטופות והחטופים. גבורת האמונה במצבים קשים. גבורת השורדים, גבורת הסובלים. גבורת השירה בקולות מהוסים. גבורת המסרבים לאכול חמץ ולא כשר. גבורת שכנוע קלגס, לבל יהרוג חבר. גבורת ההולכים בראש זקוף מוקפים ברישעה. גבורת המסרבים לאבד תקווה. גבורת האחווה-המחבקות והמחבקים. גבורת הזקן החולם מחדש להקים. גבורת התקווה התפילה. גבורת הילד שלא בכה. וליבי מתכווץ: הן זו גבורת החלשים. גבורת הנשלטים המעונים. גבורת המסכן המוכה הנופל. הגבורה ההיא, שהייתה אי אז בשואה, שקיווינו שלעולם לא תחזור, והנה היא חזרה. ולנו הרי יש גבורה מסוג אחר: גבורת הלוחם ללא חת המסתער ועושה באויביו משפט. גבורת הסיירת, הטייס, הימאי, והטנקיסט. גבורת בני יהונתן הנגביסט. וגבורת קלמנזון אלחנן ומנחם. גבורת העוצמה, היוזמה, הלוחם. והאם לא נסוגנו אחור וראוי עלינו לרחם ??? וליבי מבין ומתרונן: הן מגבורת שורדי השואה קמה המדינה, ומגבורת שורדי השבייה אולי תקום מחוזקת פעם שניה. ולכל דור השואה שלו והתקומה שלו, וזו נותנת כוח לזו. וזה לא בעבר הרחוק ובהווה, זה קורה בכל דור ובזמן הזה. וגבורת היחידים במנהרות האפלות, נותנת כוח לחיילים ולחיילות. ושיהונתן בני, חמוש כולו, מסתער ולוחם. ינק מכוחו של אותו דוד עלום שם. שהיה יהודי גאה בכפר בפולין. ומול הנאצים הלך בקומה זקופה עטור תפילין. ולא חשש להביט ישר בעיני הרע. והוא הוא שהווה כוח והשראה, למשפחת לובר שלושה דורות של לוחמים גיבורים. שלושה דורות של גבורת חללים. לאח של אבא שלי הפלמחניק דוֹד יעקב הי"ד. לבן דודי הקיבוצניק גיורא הי"ד. ולבני היצהרניק יהונתן הי"ד. וליבי נח. וכולי תודה והערצה לגיבורות ולגיבורים מכל הסוגים. ואין לי שום ספק שגם השואה שלנו תביא תקומה וימים גדולים. כי הכוכבים הזורחים בחושך השואה והמנהרה, הם הם שהביאו ומביאים את השמש המזהירה. ומעבירים אותנו לשלב הבא- קומה חדשה במסע התקומה. של עם ניצחי, יפה, ומלא גבורה. תודה לכם ושבת שלום חגי לובר. (שני גיבורים: המאמינה, והיורה אל המטרה)