דַּי לַחֲרָמוֹת! יש דבר אחד שהוא גרוע יותר מלהכריח שר משפטים למנות נשיא בית משפט עליון תוך בוז עמוק להצעות על מתווה הסכמה וייצוג שווה. יש דבר אחד שהוא גרוע יותר מהתעלמות זדונית מענן כבד של האשמות על המיועד לנשיא בית המשפט העליון, תוך ציפוף שורות חֲבֵרִי, ודחייה על הסף של עתירות ראויות לדיון. יש דבר אחד גרוע יותר משני אלו והוא- שראש הממשלה ושר המשפטים של מדינת ישראל, יחרימו את הטקס של השבעת נשיא בית משפט עליון של מדינת ישראל. כן, זה קשה. כן, זה משפיל. כן, זה יתפרש כניצחון של חונטה משפטית על ממשלה נבחרת. כן, אני ושכמותי נאלץ לנשוך שפתיים. אבל הטקס יהיה של כולם. כי חייבים לשבור את תרבות החרמות שהתחילה בהחרמת האיש שרוב עם ישראל בחר בו, והדרדרה עד קיטוב בין מחנות אמתיים ומדומיינים בעם, ונעצרה בקושי על סיפה של התהום, ב"זכות" המתקפה של חמאס שאיחדה אותנו לשעה. חולשת שלטון נבחרי העם במדינת ישראל לא מתחילה מההתערבות הגסה של מערכת המשפט בהחלטות הדרג המדיני. חולשת שילטון נבחרי העם מתחילה מתרבות החרמות שהשתרשה אצלינו. חולשת שילטון נבחרי העם מתחילה מדחייה בבוז של מנגנון הכרעה חוקי גם אם לא אהוב. חולשת שלטון העם מגיעה מתרבות של כיפופי ידיים בכוח, בחסימות כבישים ובהדהוד ועידוד סירובי פקודה. חולשת שלטון העם מתחילה מצביעות זועקת של פוליטיקאים שהחרימו ראש ממשלה נבחר בישראל וסרבו לשבת איתו בממשלה ואפילו ללחוץ את ידו וכעת הם מטיפים לנו שאסור להחרים טקס של שופט נבחר בישראל. אז אם ההגיון שלכם מתרבות החרמות שהתאזרחה אצלינו, מוביל למסקנות מהסוג של: "הם התחילו אז אנחנו נשיב מלחמה" "הם החרימו אז אנחנו לא נהיה פרייארים וילדים כאפות של המדינה" "הגיע הזמן שנלמד מהשמאל ומהחרדים, ונאיים בפירוק של החברה רק בכוח הם יבינו" אז הרשו לי להציע הגיון אחר: בואו היום בחמש וחצי לטקס השבעת נשיא העליון במשכן הנשיא. אימרו בנאומיכם את כל אשר על לבכם בצורה מכובדת. שיברו את מעגל החרמות והפלגנות. היו אתם הראשונים לנהוג באופן ממלכתי. והמשיכו ביתר שאת לדרוש הסכמות ולהוביל לחקיקה לאיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. גם אם זה קשה, זכרו: אנחנו עם במלחמה. הלכידות החברתית וההנהגתית קריטית כדי לנצח. רוב העם רואה בצדק, בפילוג החברתי את הסכנה הגדולה ביותר להמשך קיומינו. אז, שיברו את מעגל החרמות. המשיכו לבנות את העתיד ביחד. ואם לא תעשו כך, העם יבחר את אלו שישימו בבחירות הבאות את 'היחד' בראש סולם העדיפויות ולא אתכם. רק ביחד. נחרים את החרם. לא עוד. לעולם. חגי לובר