אחדות זה לא 'פייס אנד לאב'! לא היינו צריכים את עדויות החטופים כדי לדעת שהמחבלים מקבלים כוח ותקווה מהמריבות שלנו. לא היינו צריכים לשמוע מהחטופים, על מחבלים הנצמדים לכלי תקשורת ישראליים ומתענגים, כמו על סם הטבח ה"קפטגון", על החרמות, הקללות, ההאשמות, וההשחרות שלנו זה את זה, כדי לדעת שהעובדה שהם לא נכנעים אחרי שנה וארבעה חודשים וממשיכים להרוג בנו, להתל בנו, ולענות עינויים מזוויעים את חטופינו, קשורה ישירות לעובדת היותנו מסוכסכים עד מוות, או בלשונו הטמאה של מחבל שאמר לאחת החטופות "כשאתם ביחד אף אחד לא יכול עליכם". אין אדם בישראל שלא יודע את זה. אין חבר כנסת ושר שפגשנו (ארבעים במספר) מהקואליציה ומאופוזיציה, שלא מבין שבלי אחדות נמות. עד שזה מגיע למעשה עד שזה מגיע לקורבן משמעותי שצד כלשהו צריך להקריב מהאידיאולוגיה שלו. הו אז, כמו ברירת מחדל קרה במחשב, אנחנו חוזרים לריב עד מוות ולא מוותרים אפילו על קמצוץ... ההרס העצמי הזה, אוכל בנו בכל פה לאורך כל הדורות. הגיע הזמן לחיות!!! יש תוכנית כלכלית מפורטת, אין שום תוכנית מפורטת לאחדות. יש תוכנית צבאית לצפון ולדרום, ואין שום תוכנית מובנית לאיחוד של הקצוות. אפילו תוכנית לרפורמה משפטית יש, ומולה תוכנית לאי-רפורמה משפטית יש, אבל שום נכונות להקריב משהו כדי שנמשיך לחיות זה לצד זה. אז כשאני, ורבים אחרים כותבים: שאסור להחרים את ראש הממשלה. וחייבים ממשלת אחדות בכל מחיר. ואין ברירה אלא ללכת לטקס של הנשיא, ולא לצרוח על פוליטיקאים בטקס הממלכתי. ולהוציא מחוץ לחוק את הסרבנות והכוחניות. ולעולם לא לחשוב ולהגיד שהתומכים או השוללים, רוצים רק עוד מלחמות ועוד 'הותר לפרסום', או לא איכפת להם מהרצח הבא של אזרחים וחיילים. אז בבקשה, אל תייחסו לנו: תמימות. רפיסות. וטיפשות. אל תעשו לעצמכם חיים קלים, אל תחייכו בהתנשאות כאילו אנחנו ילדי פרחים. אנחנו, לפחות כמוכם, שוקלים את המצב ומכריעים. כעת-אחדות לפני הכל!!! לא כי זה נחמד. לא כי זה 'פיס אנד לאב' כי זה ורק זה מהווה תוכנית אסטרטגית להמשך חיינו המשותפים כאן. כי הגדרה של אחדות בעת הזאת היא "היכולת לשתף פעולה למרות המחלוקות כדי להשיג מטרות משותפות" וזה לא עומד לקרות לא בסוגיה המשפטית, ולא בניהול העסקה, ולא בהמשך או אי המשך של המלחמה. וכן. למדנו משהו מהנופלים. שכדי לחיות יחד חייבים וויתורים. הם ויתרו על חייהם למען נמשיך ונחייה, ומי אנחנו שלא נלך בדרכם. ולא נוותר כהוא זה על אידיאולוגיות ועל "רק רצוני יעשה". כי אתם ה"לא מוותרים לעולם" ה"בטוחים בצדקתם". ה "לא יוצאים פרייארים" מה אתם למדתם מהנופלים?? ומה, למען נחייה יחד, אתם מקריבים? הייתי שמח לקבל תשובות. תודה חגי לובר רק אם היינו מצליחים להחזיק כאזרחים, את האחדות של הלוחמים...)