//הגדרת המשוררת לאהבה// זוהי שאלה שאין לה תשובה עשרות קולמוסים נשברו בניסיון לתארה ואפילו אמילי הגדולה מתחבטת בה ובכל תקופה, משנה את פירושה זה מפתיע כי את רוב הרגשות ניתן לתאר ועל מידת הדיוק אין ממש איך לערער ואם מילים לא עושות את העבודה, יגיע הציור שידע להנכיח אפילו את הכיעור ואם זה לא יעזור תבוא התמונה שתדע לזקק אופי של שכונה עם מבט מזווית מסוימת בתאורה ספציפית היא תספר סיפור שלם של אמא סיזיפית אהבה היא מכלול של צבעים לא מעורבבים אהבה היא הגואש שאיתו מציירים הילדים החביבים אהבה היא ערבוב של תחושות, רגשות וחששות ההגדרה שלה, תשתנה תוך שעות האהבה תלויה בזמן, בנאהב אהבה יותר מכל תלויה במצב אין שורת מחץ או משפט שיכולים לסכם תנועה של נפש אדם בכלל ובטח שלא של שניים יחדיו, נו מה אהבה בגיל ההתבגרות היא היתולית אהבה בשלב מאוחר יוצא, היא בתולית אהבה בשלב בשל יותר, היא גם עבודה משותפת אהבה עלולה להיות טורפת למהי אהבה אין תשובה ולא כי היא חוויה שחייבים לחוות לפני שכותבים עליה אלא כי היא היא, הפחם והפרחים היוצרים את הדרך שלה אהבה היא הדבר הטהור והיפה בעולם ולפעמים היא גם מקור הגועל ומסוכנת מכולם כי היא אינה כמו כעס, תשוקה, תסכול או כל רגש אחר יש בה משהו ששובר ומרפא ומאחה וקופא ודוחה היא הכול ואין בה כלום כשהיא הולכת וכשהיא נמצאת, הכול נראה כמו עוד עלה בשלכת היא מסוכנת היא נצרכת היא מופקרת והיא מכאיבה מחריבה אך בונה ובעיקר שונה למשוררת הכי גדולה יש מאות הגדרות לאהבה היא לא שלמה עם אף אחת מהן אבל היא סוקרת את כל סוגיהן ואולי כדאי גם לזכור את אדם וחווה