*זרעונים ו'–ז': למלחמת הדעות והאמונות ונשמת הלאומיות וגופה* 🔥⚡️ יא גבר, תקשיב טוב מה קורה פה בטקסט הזה. הגבר מסביר שיש בלגן - רעיונות זרים מתחילים להתערבב בעם ישראל, והצעירים מתבלבלים. זה כמו שאתה במועדון ופתאום נכנס איזה רעיון מבחוץ ומתחיל לבלבל לחבר'ה ת'ראש, מבין? אז יש כאלה שרוצים להילחם בזה, לבטל את הדעות האלה. אבל הגבר אומר - רגע, זה לא העניין. למה? כי היהדות זה לא איזה דבר מוגבל שאפשר להגיד "זה ככה וזהו". היהדות זה הכול! כל הטוב, כל האמת שיש בעולם - זה בא מאיתנו. זה כמו שהוא אומר - אנחנו התמצית של כל האנושות. וזה בדיוק העניין – כשאתה באמת חזק, כשאתה מחובר למקור, אתה לא צריך לפחד מאחרים. להפך - אתה יכול לראות את הטוב שיש בהם ולהראות להם שכל הטוב הזה? הוא בא מאיתנו. זה כמו שאתה רואה בנאדם עם קעקועים ופירסינג - יש בו ניצוץ טוב, והניצוץ הזה מתחבר בסוף למקור, לשורש. ואז הוא עובר לדבר על הלאומיות. אומר שיש שתי דרכים להסתכל על זה: או שאתה רואה רק את החיצוניות - שפה, ארץ, היסטוריה, בלי הנשמה. זה כמו שאתה רואה רק את השרירים והקעקועים של מישהו ולא מבין מי הוא באמת. או שאתה מחבר את זה לשורש האלוקי, למקור. בלי החיבור הזה, זה כמו גוף בלי נשמה. והוא אומר שבסוף עם ישראל יתעורר, יזרוק את כל הלכלוך הזה של להיות רק בחיצוניות, ויחזור להיות מה שהוא באמת - האור של העולם. כמו שאתה קם בבוקר אחרי לילה של שתייה, מתקלח, מסדר ת'ראש ויוצא לעבודה נקי ורענן, ככה עם ישראל יתחדש. לא סתם עוד עם, אלא העם שמחבר את כל הטוב שיש בעולם למקור שלו.