*אורות ישראל א', ה'* 🔥💪 תקשיב טוב, אחי. אנחנו, עם ישראל החזק, רוצים לחיות בגלל סיבה עמוקה, יא מלך – כי יש משמעות מוסרית לכל הקיום הזה, מבין? אנחנו יודעים בלב, יא אח שלי, שהתפקיד שלנו זה להתרכז בחיים ולעשות אותם משמעותיים. זה כמו שאתה בא למועדון – אתה לא סתם בא להשתכר, אתה בא לעשות שמח ולהרים את האווירה, הבנת? עכשיו תקשיב טוב, גבר – אם היינו מאבדים לגמרי את המשמעות המוסרית הזאת, זה כאילו שהיינו מאבדים ת'טעם בחיים. זה כמו לבוא למסיבה בלי מוזיקה, בלי אווירה, בלי כלום – אין טעם, אחי. אבל יא מלך, אנחנו לא נאבד את זה לגמרי! אפילו ניצוץ קטן שנשאר בנשמה, כמו הניצוץ האחרון במצית – זה מספיק להדליק מחדש את כל האש! ואתה יודע מה הכי מטורף, אחי? אנחנו אוהבים את המשמעות המוסרית הזאת אפילו יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמנו! זה כמו שאתה אוהב את המשפחה שלך – אתה תעשה בשבילם הכול, נכון? ובסוף, יא גבר, כל העניין הזה מתחבר לשמות הקדושים, במיוחד השם המפורש שאנחנו לא קוראים. זה כמו המספר של המלך בפלאפון – אתה לא משתמש בו סתם, רק במקרה חירום! והקטע המטורף? כשאנחנו מתחברים לה', אנחנו חיים באמת, כמו שכתוב: "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם – חיים כולכם היום". זהו, אחי, הבנת ת'קטע? אחלה פילוסופיה, לא? > אנו, כלומר כנסת ישראל, רוצה לחיות דוקא מפני התכלית המוסרית שיש בההויה בכללה. ומתוך שאנו מכירים בקרבנו, שההתרכזות של החיים היא לנו המגמה המוסרית הכללית, מתוך כך אנו בטוחים, שבחיינו נהיה מסייעים להשלמתה. אם בפעם אחת היתה אבודה ממנו כליל המגמה המוסרית של ההויה, אז היינו אובדים לגמרי את שאיפת החיים וממילא היו החיים הכלליים בטלים וכלים בלי תקנה. אבל לא תאבד כליל ממנו המגמה המוסרית בכללותה, וגם זיק אחד, שנשאר ממנו בעומק הנשמה בהסתרה גמורה, ישיב את הכל לתחיה. הננו אוהבים את המגמה המוסרית העליונה שבהויה, כשם שהננו אוהבים את עצמנו, ויותר ממה שהננו אוהבים את עצמנו, כי בתוכיותנו הננו מרגישים רק ניצוץ אחד מהמגמה הכללית המקפת כל, וה"כל" שבמגמה האהובה אהבת חיים יקר הוא לנו הרבה יותר מהניצוץ העצמי שבנו. המגמה המוסרית הנקיה שבהויה מתבלטת בשמות הקדושים, שהשם העליון הנכתב ובלתי נקרא הוא מרכזם. ועל כן מונח בו צרור החיים לנו ולכל, "ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום".