אוֹמָּנוּת הַוִּתּוּר אחי אנשי השמאל, מתנגדי הממשלה, מפגיני קפלן, ואחים לנשק. האם אתם ''סופרים'' אותי כפי שאני ''סופר'' אתכם?? בבחירות הבאות, בין שאר השיקולים שלי למי להצביע, יהיה חשוב לי להצביע בעד מועמד, שמוכן לוותר על מימוש מיידי של חלק מדעותיו, כדי ליצור ממשלת אחדות בה ישאו תפקידי שרים, גם אנשים עם דעות אחרות. כלומר, גם במקרה של ניצחון בבחירות אני מוותר על מימוש חלק מדעותי, כדי לתת גם לצד המפסיד ייצוג בקבלת ההחלטות. האם אתם מוכנים לעשות לי אותו דבר? כשאתם מדברים על תיקון, ריפוי, ובניית עתיד חדש, האם גם לי ולדעותיי יש בו מקום במקרה של ניצחון לשמאל? כי במקרה האחרון של מינוי האלוף זיני לראש השב"כ. לא שמעתי אף קול אפילו לא חלש. שאומר שטוב שיתמנה גם ראש שב"כ שנראה ונשמע כמו מי שמייצג דעה, של מגזר שלם שממלא את שורות הלוחמים ולצערנו גם את שורות הקברים, כדי שיחזור האמון שהציבור הזה מאבד בגלל כישלון השב"כ בהתרעה על הטבח ובגלל הדיבורים המזעזעים של ראשיו כנגד הציבור הזה. עם יד על הלב, אם ביבי היה בוחר באחד הסגנים שנראה ומדבר כמו רונן בר האם גם אז הייתה התנגדות משפטית ותקשורתית שמאלית למינוי? האם שיקול של החזרת האמון בשב"כ של ציבור ענק, לא נשקלת על ידיכם בכלל? כרגע התחושה המעליבה היא שלא. וזה כל כך כואב וזה כל כך מצער. וזה גורם לכל כך הרבה אנשים טובים לוותר. ולהאמין שרק צד אחד מוכן להתפשר. ולפחד מלהיות ''אידיוטים שימושיים''. ולהצטרף לקיצוניים הנלחמים באחים. וזה כל כך מסוכן. וזה כל כך מסוכן. ואני ורבים אחרים לא נוותר על הויתור. ונמשיך לרקום אחדות אל מול קיצוניות. הצטרפו אלינו. ואתם, החושבים רק על 'המחנה' שלכם, חישבו שוב! חגי לובר