חרדה לא נעלמת משכנועים לוגיים. כי היא ממש לא בהכרח רציונאלית. (אגב, מי שמעוניין להעמיק- שיקרא על הגל הראשון והשני של CBT. זה חלף ממזמן). אבל היא כן מגיבה *לנשימה. לקרקוע. לנוכחות*. ולכן לא נחפש לבטל את החרדה, להקטין אותה או להכחיש אותה, אלא - ננסה *ללמוד להיות איתה*, במקביל לבחירת *פעולות אפקטיביות* שיכולות לעזור לי לעבור את גל הכאב הזה. זו יכולה להיות פעולה ממש קטנה: לשים רגליים על הקרקע. לדמיין צבע שנכנס ויוצא עם הנשימה. להרגיש את תחושת המים על העור. להגיד לעצמנו בשקט: אני בטוח.ה. זה זמני. זה יעבור. מדובר על מיומנויות *מוכחות מחקרית* שמבוססות על ויסות רגשי וגופני *שמרגיע את מערכת העצבים*. וננסה לתרגל את זה שוב ושוב, עד שהכלים הופכים *זמינים*, גם בפיקים של הכאב והמצוקה.