שלשום נפתחה תערוכת האוויר החשובה בעולם - ה-Paris Air Show. במסגרתה AerCap, חברת חכירה עם צי המטוסים הגדול בעולם בה הקרן מחזיקה, מודיעה היום על מיזם משותף חדש עם KLM, חברת תעופה צרפתית, לחכירה ותחזוקה של מנועי LEAP - המנוע המבוקש ביותר בתעשייה, שסובל ממחסור חריף עקב כשלים ממושכים בשרשרת האספקה. הראשונה מספקת מנועים תחת הסכמי חכירה גמישים והשנייה מתחזקת אותם. המיזם הופך את התחזוקה, שבעבר הייתה הוצאה עבור AerCap לאפיק הכנסות חדש עם רווחיות גבוהה. המיזם משקף מהלך אסטרטגי של אינטגרציה ורטיקלית - מחכירה ועד לשליטה על פעילות התחזוקה (MRO). אנחנו עוקבים אחרי FTAI, שבונה בעשור האחרון מהלך זהה שהשנה יוצא לפועל. היא מחזיקה במאות מנועים CFM56 במסגרת פעילות הליסינג שלה ובשנתיים האחרונות מפעילה שני מרכזי תחזוקה (MRO). כך היא שולטת בכל שלב במחזור החיים של המנוע. ה-LEAP וה-CFM56 מניעים את ה-A320neo וה-737 MAX, שני דגמי המטוסים הנפוצים ביותר. כשהביקוש עצום וההיצע מוגבל, מטוסים חדשים נאלצים להמתין חודשים על הקרקע למנוע. האינטגרציה הזו אינה מקרית. היא תומכת את מודל "Power by the Hour" שבו חברת התעופה משלמת ל-MRO תעריף קבוע לפי שעת טיסה במקום עבור תיקון. למה זה כל כך מוצלח? 1. יישור אינטרסים ממקסם רווחים - המנוע בבעלות חברת התעופה המפעילה, התחזוקה באחריות ה-MRO, והשבתה של המנוע עולה כסף לשתיהן. 2. שליטה על המלאי מאפשרת זמינות תפעולית אופטימלית - נדרש תיקון? מנוע חלופי מפעילות הליסינג מחכה לחברת התעופה כך שההכנסות לא נפגעות וה-down time הוא מינימלי. בונוס - התלות ביצרני המנועים מופחתת כשהם לא עומדים בביקושים. 3. הכנסות חוזרות תוך צמצום חשיפה תפעולית - אחזקה in house במודל Power by the Hour מאפשרת תשלום שוטף ויציב ומשפרת את היכולת לחזות תקלות. 4. חפיר - אינטגרציה מלאה (חכירה + MRO) מאפשרת שליטה על שרשרת הערך, תמחור טוב יותר מול הלקוחות ויצרניות המנועים כאחד, ומייצרת יתרון מבני שקשה מאוד לשכפל וכמעט בלתי אפשרי לבנות - במיוחד היום - כשהכשלים בשרשרת הערך שלא צפויים להיפתר עד אחרי 2030.